תאילנד- סתיו 2010 (חלק 2- בנגקוק וקנצ'נבורי)

30 ספטמבר, 2010: מגיעים לבנגקוק

אנו ביומנו האחרון בדרום תאילנד. עצובים להיפרד מגן עדן, אך שמחים להכיר עוד מקומות במדינה. בכלל, די מאסנו מבטן וגב כמעט כל הזמן.
ארוחת בוקר רגילה ונעימה, מנוחה קלה ואריזת הדברים. לאחר מכן קפיצה אחרונה לחוף פרננג בתקווה להיפרד מהקופים, אך לא ראינו אפילו קוף אחד. כמו שחשבנו, זה היה מוקדם מדי (בד"כ הם מופיעים בסביבות 11:00 ושוב פעם בסביבות 16:00-17:00).
חזרנו לחדר לאסוף את הדברים שלנו והלכנו לדלפק לעשות צ'ק אאוט. היה לנו שעה להעביר וניצלנו את האינטרנט בלובי וסתם הסתובבנו ליד הבריכה. נסענו לחוף המזרחי לחכות לסירת מונית שתאסוף אותנו אל אחד העיירות הסמוכות לעיר קראבי, משם חיכתה לנו מונית לשדה התעופה. האמת, שדי חששנו אם סירה ואז המונית יגיעו בכלל, אך הם אכן הגיעו ונוכחנו כי אפשר לסמוך על התאילנדים.
הגענו לשדה התעופה. הצ'ק אין למטוס לא היה כ"כ פשוט, הייתה בעיה עם המספרים שלנו משום מה ונשלחנו לתחנת אינפורמיישן שממול לברר את הבעיה. כנראה שמשום מה לא עדכנו אותנו עם המספרים החדשים והם טיפלו בעניין תוך כרבע שעה ונכנסנו לאחר בדיקה ביטחונית למעין 'מכלאה', שם צריך לחכות עד המטוס. אין שם דיוטי פריי, לא מסעדות. בקושי דוכן למכירת חטיפים ושתייה קלה, מן הסתם יקרים. דוכן נוסף שיש שם זה למכירת תכשיטים... כדאי להצטייד באוכל מראש. הטיסה לבנגקוק עברה בשלום והגענו לשם שעה ורבע אח"כ. אספנו את הכבודה והלכנו בדרך המוכרת אל תחנת המוניות. לקחנו מונית לקאוסאן, הנסיעה לקחה שעה! בגלל הפקקים של אחר הצהריים. הגענו סוף סוף למלון Rambuttri Village Inn. הפעם לקחנו מלון די פשוט, מכיוון שלא התכוונו להתפנק בחדר אלא ולהסתובב הרבה ולחזור לחדר בעיקר ורק ללינה. בחדר הפשוט שהיה לנו היה כספת ומזגן. המקלחת חופשי ללא דלתות, מה שקצת הפריע לנו, אך לא נתנו לזה להטריד אותנו. על גג המלון ישנה בריכה חמודה ונוף יפה על האזור. המחיר ללילה עומד על כ- 30$ ללילה בתחילת אוקטובר, לא כולל ארוחת בוקר. צ'ק אין מהיר והגענו לחדר. את ארוחת הערב עשינו במסעדה הסמוכה, Sawasdee, אחלה אוכל. לאחר מכן יצאנו "לבלות" בקאוסאן.

מחירים להיום לזוג: מונית לקאוסאן 500, ארוחת ערב 420.

1 אוקטובר, 2010: סיור בבנגקוק

התעוררנו בשבע. את כל היום אנחנו הולכים לבלות בעיר הגדולה הזו. הלכנו לאכול ארוחת בוקר- שוב ב- Sawasdee. הפעם הבאנו גם את המחשב, כדי להשתמש באינטרנט. אופס.. מסתבר שזה עולה כסף (60 בהט לשעה). חוזרים לחדר להחזיר את המחשב ולקחת דברים לכל היום. חשבנו להתחיל את היום בסירת נהר, אך לא מצאנו את תחנת הסירה. שואלים מישהו איך מגיעים לשם והוא מראה לנו במפה שלו והסביר כי זה קצת רחוק.... לאחר מכן מסתבר כי שאלנו אדם שיש לו.... טוקטוק. אהה כן... אותו האדם מנסה (יפה) לשכנע אותנו כי אין צורך לבקר דווקא בארמון המלוכה או במקדש פו, כי מחירי הכניסה אליהם יקרים מאד ושהוא יכול לקחת אותנו (בטוקטוק שלו) למקדשים קטנים יותר, שהכניסה אליהם חינם. אך כמובן לא נכנענו לפיתויים שלו, כפי שקראנו רבות כאן באתר, ועזבנו אותו.
כיוון שזמן ארוך לא מוצאים את התחנה, פשוט לוקחים מונית ממוזג לצ'יינה טאון (Chinatown). שם הסתובבנו כחצי שעה בין הסמטאות הומה אדם, אוכל ונורא חם שם. מיצינו, ולקחנו עוד מונית לארמון המלוכה (The Grand Palace). שטח הארמון הסתובבנו כשעתיים בין המקדשים הרבים. ראינו את המקדש 'פרה' ואת הבודהה האמרלד בגודל 75 ס"מ, הלכנו לראות את ארמון המלוכה הענק, צחקנו על השומרים הלבנים ובמקרה חווינו את חילופי המשמרות. נכנסנו למוזיאון הבודהה אמרלד לסיבוב קצר- נחמד. בכל כניסה למוזיאון או מקדש, הכי כייף היה להתאוורר מהמאווררים, שכן נורא חם בחוץ. נורא חם! יוצאים משטח הארמון, נכנסים לאזור המוני של שוק לחפש אוכל לארוחת צהריים. יושבים במסעדה מקומית, אוכלים אורז עם קארי ירוק ואז גלידה שוקולד צ'יפס ותות. ממשיכים בהליכה למקדש פו (Wat Pho), הסמוך לארמון המלוכה. ראינו את הבודהה השוכב הענק והמפורסם. הבודהה עשוי מבטון ומצופה בזהב.
לוקחים מונית נוסף, למקדש סקאט (Wat Saket)- "ההר המוזהב". עולים במדרגות רבות לראש המקדש. העלייה מלווה בצמחייה טרופית, מפלים והרבה יופי. הנוף על העיר לאט לאט מתגלה. המקדש עצמו מלא בפסלי בודהה ובו נמצא בית תפילה של התאילנדים. מסתובבים במקדש הרבה נזירים עטופי הבד כתום. עולים עוד קומה ויוצאים למרפסת, משם נשקפת נוף מדהים על העיר. במרפסת נמצאת הפסגה המוזהבת ונראה כי המקום מאד קדוש לתאילנדים. הכניסה חינם ויש לחלוץ את הנעליים לפני הכניסה למקדש. מונית 4 ואחרון ואנחנו מגיעים לקאוסאן. במקרה עברנו ליד המרכז למטייל בדרכנו למלון, אז התעכבנו בו כדי לסגור פרטים לטיול מחר (ממילא התכוונו לחפש אותו כשנחזור בערב).
חוזרים למלון, עולים לנצל את הבריכה שעל הגג להתרענן לשעה קלה מהיום החם. מקלחת, ושוב יוצאים. חוזרים אל המרכז למטייל לאכול ארוחת ערב ואז עולים להשתמש קצת האינטרנט, ששימוש במחשבים חינם. וכמובן, מקלדות בעברית. מסתובבים עוד קצת בקאוסאן, מהמרים דולרים לבהטים, קונים קצת בגדים וחוזרים מותשים למלון.

מחירים להיום לזוג: 4 מוניות 240 (מקאוסאן לצ'יינהטאון 55, מצ'יינהטאון לארמון המלוכה 51, מהארמון למקדש סקאט 51 ומהמקדש לקאוסאן 41. השאר- טיפ כשמעגלים כפי מעלה לעשרות); ארוחת בוקר 230, ארמון המלוכה 350 לאדם, ארוחת צהריים 230, מקדש פו- 50 לאדם, ארוחת ערב 350, מכנסיים לבעלי 350, שמלה לי 320.

2 אוקטובר, 2010: נוסעים לקנצ'נבורי

ארזנו את כל הדברים שלנו וחזרנו אל המרכז למטייל. אכלנו ארוחת בוקר- בורקס עם ביצה ופנקייק עם מייפל ופירות. בשמונה העלנו את כל הדברים שלנו לשמירת חפצים שבקומה השלישית (חינם), וירדנו להשתמש באינטרנט עד ליציאה לטיול לקנצ'נבורי בשעה תשע. באיחור קל, של עשרים דקות, יצאנו במיני וואן עם קבוצה ישראלית לקנצ'נבורי, לשם הגענו ב- 12:00. בדרך עצרנו לקפה ושירותים. הגענו הישר למלון River Kwai Bridge Resort, שם פגשנו את המדריכה, מימי. פוזרנו לחדרים ואז ניגשנו לחדר האוכל לאכול צהריים לצד הנהר קוואי. לארוחת צהריים יש אפשרות בחירה: שניצל, צ'יפס וסלט או ספגטי מוקפץ עם אורז. המלון בקאנצ'נבורי היה מעולה, מאד נוח. החדר נחמד מאד, עם מזגן, חדר רחצה מעניין מאד, טלוויזיה, מרפסת. כך שכל מי שמתלבט על מלון מסוים בעיר, גם אם במסגרת טיול מאורגן וגם אם טיול פרטי, ממליצה על המלון, שכולל ארוחת בוקר אך די מצומצמת. ב- 13:30 נסענו כחצי שעה אל פארק ספארי (Safari Park). נפגשנו עם נמרים וגורי נמרים חמודים להפליא. הצטלמנו עמם ואז עלינו על אוטובוס של הפארק לסיבוב בן 40 דקות ברחבי הפארק. באוטובוס קיבלנו קערות גזר להאכלת החיות. בתחילת הסיור ראינו הרבה צבי, גדי ובמבי חמודים; בהמשך ראינו דובים ואז אריות ונמרים, שוב גדיים, ולבסוף ג'ירפות וזברות. הג'ירפות השובבים נכנסו לתוך החלונות, מנסים לגנוב את הגזר. המון צחוקים היו! בסה"כ הפארק אינו משתווה כלל וכלל לספארי שלנו ברמת גן, אך החוויה במפגש עם החיות... מאד שונה! חזרנו לנקודת התחלה ונכנסנו לעומק הפארק. הלכנו לראות מופע התנינים. תחילה ראינו את המופע עם המאלפים ואז אנשים מהקהל נכנסו למתחם התנינים ללטף ולהצטלם עמם (תמורת כסף, כמובן). לבסוף נכנסנו למתחם התוכים. החזקנו תוכים תכולים ענקיים והצטלמנו עמם. ואז חזרנו לקנצ'נבורי, ירדנו ב- "פארק קוואי". עלינו על הגשר קוואי ההיסטורי המפורסם ממלחמת העולם השנייה ואז הסתובבנו בשוק הצמוד. חיפשנו נעלי מים אך לא מצאנו. קנינו מעט דברים אחרים. מס' דקות נסיעה ואנחנו במלון. בגדות הבריכה, קיבלנו מסאז'ים מפנקים ברגליים (חצי שעה לכל אחד) ואז טבלנו לדקה במים הקרים וחזרנו לחדר. מקלחת מהירה והלכנו לאכול ארוחת ערב במלון. לארוחת ערב יש תפריט עם בחירה מרובה של אוכל. קצת קלפים, ולישון.

מחירים להיום: 220 לארוחת בוקר, 2,400 לאדם לטיול יומיים (500 תוספת לאדם- כמקדמה בהזמנה מראש), 100 חולצה לבעלי ו- 15 לגלויה מזכרת מהעיר.

3 אוקטובר, 2010: קנצ'נבורי, חזרה לבנגקוק

7:00 השכמה, בחוץ יורד מבול לגמרי. 7:30 ארוחת בוקר במלון: קייטרינג כמו בכל מלון שהיינו בהם, רק שכאן עם הרבה פחות אוכל. שבעים, חזרנו לחדר לארוז הכול. ארזנו תיק עם דברים שאנחנו לא צריכים להיום, לשמור בקבלה ותיק עם בגד ים, מגבת ובגדים להחלפה, לקחת להיום.
ב- 8:30 יוצאים מהמלון. 45 דקות נסיעה והגענו למחנה הפילים (Mea Elephant Camp). המבול הפסיק לרדת, אבל ירד מדי פעם קצת גשם. תחילה עשינו טרק קצר על הפילים- כחצי שעה הליכה בוצית בשיפועים לנהר, ליער וכד'. ביער הפיל-מן ירד מהפיל וצילם כמה תמונות אותנו על הפיל. חזרנו לנקודת התחלה, הורדנו הכול מעלינו למעט בגד ים ומציידים את המדריכה במצלמה ואז עלינו שוב על הפילים, הפעם כשהם ללא אוכף-ספסל, ועמם ירדנו לנהר. בנהר ערכנו עם הפיל מלחמת מים, כשאנחנו מתיזים מים אחד על השני. ובסוף כמובן הפיל הפיל אותנו אל המים מספר פעמים. היה כייף לא נורמאלי! בסה"כ החוויה לקחה 20 דקות, ולמזלנו ללא גשם. הלאה... יצאנו מהמחנה ונסענו למעלה ההרים. עצרנו בסכר גדול שיצר אגם מלאכותי ענק ויפהפה, ברקע הרים נישאים מסביב. עוד 10 דקות נסיעה והגענו ל- Earwan National Park או בשמו העברי- "שמורת שבעת המפלים". בשמורה יש לעלות ב- 7 שלבים ל- 7 המפלים. העלייה ל- 3 המפלים הראשונים די נינוחה ולא קשה בכלל, ורוב האנשים מסתפקים במפל ה- 3 ויושבים לנוח או יורדים לשחות בבריכות המפלים הרחבים. כך עשינו גם בהתחלה. המשך העלייה הינם בשבילים בוציים ודי מסובכים, אך אנו התכוונו להגיע לכל 7 המפלים. הדרך למפל ה- 4 עיקרה במדרגות ולא היה כזה קשה. אך מיד לאחר מפל זה, העלייה די קשה. הגענו בשלום למפל ה- 5, אך מיד אחרי מפל זה, ירד המון גשם וההליכה נהייתה מאד קשה ויש המון בוץ מהגשם שירד בבוקר, ומאד מחליק. לאחר זמן קצר, נאלצנו לחזור, גם ככה לא נשאר לנו הרבה זמן במקום (נתנו לנו 3 שעות לשיטוט בשמורה) ועוד רצינו להיכנס למים. אז חזרנו לאזור 3 המפלים הראשונים ונחנו קצת, ראינו כמה קופים על עץ רחב וניסינו לשווא להיכנס למים הקפואים. ואז חזרנו לנקודת המפגש ליד החנייה ואכלנו במסעדה מקומית (כלול בתשלום)- מאכלים תאילנדיים שונים ולבסוף אננס ואבטיח. ב- 16:00 יצא מיני וואן הראשון, אליו עלו הראשונים שחזרו מהשמורה (יש מאלו שהחליטו להישאר יותר זמן בשמורה וכך עלו למיני וואן השני כשעה לאחר מכן). חזרנו למלון בקאנצ'נבורי, ואיך שירדנו משם ירד שוב מבול חזק לגמרי... כמה טוב שהגענו בחמימות ללובי. שם אספנו את הדברים שלנו וקיבלנו תה / קפה. ואז עלינו להסעה חזרה לבנגקוק. בדרך ירד עוד הרבה גשם אך הגענו בשלום לעיר הגדולה. במרכז למטייל אספנו את הדברים שלנו וחזרנו למלון בו ישנו ב- 2 הלילות הקודמים, עשינו שוב צ'ק אין וקיבלנו חדר מעולה, בקומה 5, ממש ליד העלייה לבריכה. מקלחת זריזה ושבנו למרכז למטייל. יורד שוב גשם. במרכז אכלנו, גלשנו באינטרנט ושיחקנו עם קופי הלילה החמודים וחזרנו מותשים למלון ולישון.

מחירים להיום: טיפ לפיל-מן 15, ארוחת ערב 335.

4 אוקטובר, 2010: קניות בבנגקוק

סוף סוף הגיע היום שלו חיכיתי- ים של קניות! קמנו בשנטי, ארוחת בוקר במסעדת Sawasdee ואז תפסנו מונית לקניון MBK הענקי, בעל 7 הקומות. הסתובבנו בין החנויות ובין הקומות, עשינו קניות פה ושם... גילינו כי קשה מאד להתמקח כאן ושדי יקר כאן. בקניון היינו כ- 6 שעות טובות, עד שהאצבעות שלנו כאבו מהשקיות הרבות. חשבנו לקנות כאן מזוודה קטנה ולקחתה לארץ, עם הדברים החדשים, אך המזוודות נורא יקרות. חזרנו למלון, שם הורדנו את הדברים ולאחר כ- 45 דקות מנוחה, חזרנו למסע הקניות- הפעם בקאוסאן. קנינו עוד מספר דברים, כולל מזוודה מעולה. המסע הסתיים במרכז למטייל, שם הזמנו מקומות במיני וואן לשדה התעופה למחרת בבוקר וניצלנו קצת את האינטרנט.

קניות היום- מבין השאר: ארוחת בוקר 200 כולל קפה, מונית לקניון 80 כולל טיפ, כיסוי לאייפון 100 כפול 4, פיל קיר גדול 250, מונית חזרה לקאוסאן 70, 3 תמונות המתחברים אחת לשנייה- מזכרת מתאילנד 600, מזוודה 1200, תיק גב למטייל 350, בגד ים לי 250, הסעה לשדה התעופה 220 לזוג.

5 אוקטובר, 2010: עוזבים את תאילנד

שעון המעורר שלנו נעלם, שכחנו אותו במהלך הטיול מתחת לכרית באחד המלונות. לכן מאד חששנו שלא נצליח לקום, אז השארנו אורות דולקים והחדרנו לעצמנו אחריות, ואכן השכמנו קום ב- 5:00 ללא בעיות. מקלחת רעננה, וכשעדיין חשוך, יצאנו למרכז למטייל עם המזוודות שלנו (זה כ- 5 דקות הליכה מהמלון) ומוניות רבים מנסים את מזלם שנעלה אליהם, גם כשראו שסירבנו גם לנהגים קודמים.... במרכז אכלנו אוכל קל, בעת שחיכינו להסעה. ב- 6:00 אספו אותנו (הם יוצאים כל שעה עגולה, החל מ- 6:00, לא זוכרת עד מתי). צ'יק אין בשדה התעופה, קצת קניות בסופר וב- 10:00 המראה לארץ דרך טשקנט. לארץ הגענו בסביבות 19:00.

מחירים להיום: ארוחת בוקר 140, שוקולדים מתנה לארץ 1480 (יקר מאד).

תאילנד- סתיו 2010 (חלק 1- האיים)

לתאילנד נסענו כטיול ירח הדבש לשבועיים וחצי (15 יום נטו פלוס יומיים לטיסות). מיותר לציין כי נהנו מאד ושאנחנו כבר רוצים לחזור לשם. התחלנו את הטיול באי סמוי, שם שהינו 4 לילות, ואז טסנו לקראבי, משם לקחנו מעבורת לאי פיפי ל- 3 לילות, משם לריילי ביץ' (סמוך לקראבי) ל- 3 לילות אחרונים באיים. סה"כ 10 לילות. מקראבי טסנו חזרה לבנגקוק והיינו שם 4 לילות ועוד יומיים (לילה אחת) בקאנצ'נבורי באמצע. שמחה לחלוק טיפים חשובים.

19 ספטמבר, 2010- הגעה לתאילנד

החתונה שלנו, ביום א' 22.8.10 עברה בשלום, ברוך השם. מאז, ב- 4 השבועות שעברו מאז, אנחנו מתכוננים ומתרגשים לרגל הטיול שלו חיכינו מאד. ההמתנה הזו כללה שבת חתן, ראש השנה, הרבה סידורים שלאחר החתונה וכד', מה שעזר לנו להשכיח את ההתרגשות כך שהזמן עבר בזיק. כשהתלבטנו כחצי שנה לפני כן לאן לנסוע לירח הדבש, שמענו סיפורים רבים על תאילנד ומקריאה קצרה באינטרנט על המדינה, לא חשבנו פעמיים והחלטנו לנסוע לשם. מי לא ירצה לנסוע לגן עדן של חופים קסומים, אוכל טעים, מסז'ים ועוד ועוד, כשהכול (כמעט) זול שם, יחסית למדינות רבות אחרות בעולם?
אמש, במוצאי הכיפור, מצאנו את עצמנו מרגישים טוב לאחר הצום ואימא שלי הקפיצה אותנו לשדה התעופה, כשאנחנו מתרגשים לטיול לו ציפינו מאד מאחורי כל הסידורים שהיו לנו. לאחר בילוי קצר בדיוטי פריי, השלמת הרעב שלאחר הכיפור והוצאת בהטים תאילנדיים, עלינו ב- 23:20 על הטיסה בת ה- 5 שעות לטשקנט, אוזבקיסטן, משם אנחנו לוקחים, יחד עם ישראלים רבים נוספים טיסת המשך בת ה- 6 שעות לבנגקוק, לאחר המתנה של כ- 4 שעות באולם מזעזע ללא אפשרות שתייה בכלל ועוד ההגעה אליו ליווה בעשן כבד של סיגריות במהלך רוב המסדרונות. כמובן שלא נתנו לזה להרוס לנו את ההתרגשות לטיול ואת רוב הזמן עד הטיסה בילינו במשחקי קלפים ונשנשנו מאכלים שהבאנו מהבית.
לבנגקוק הגענו ב- 19:30, שעון מקומי. מכאן התנועה הייתה די זריזה- מהמטוס ירדנו הישר אל האוטובוס לשדה, בדיקת דרכונים, כולל מסירת השאלון שמילאנו במטוס ואיסוף הכבודה, שעברו מהר מאד וללא בעיות. ירדנו שני קומות והגענו לנקודת המוניות, שם לקחנו אחת למלון.
הטיול שלנו אמורה להתחיל באזור האיים שבדרום תאילנד, אך משום שאין טיסות ליליות לאיים, החלטנו לקחת מלון באזור שדה התעופה ולא לחכות בשדה התעופה ומאד שמחנו על החלטה זו, כי היינו מאד עייפים ורצינו שינה טובה כדי לאזור כוחות להמשך הטיול, החלטה שבדיעבד הייתה מוצלחת מאד. המלון שלקחנו היה Convenient Resort, במרחק כ- 10 דקות נסיעה משדה התעופה. המלון די נחמד, בחדר יש מזגן ומקרר. המחיר ללילה הינו פחות מ- $20. ארוחת הבוקר בתוספת תשלום (אם אני זוכרת נכון, 300 בהט לאדם) והשירות לשדה התעופה חינם.

בנושא מלונות- בסה"כ היינו ב- 6 מלונות בתאילנד. את כולם הזמנו כחודשיים מראש. העדפנו לעשות כך ולא לחפש מלונות כשאנחנו מגיעים, בגלל שזהו ירח דבש ובכלל טיול מאד קצר יחסית ובסה"כ אנחנו שלמים עם הרעיון ושמחנו כשהגענו לכל מקום, שיש לנו מקום. עם החום הבלתי נסבל בסמוי ובקופיפי ועוד עם כל הדברים שלנו, הכי רצינו להגיע לחדר ולמזגן.

מחירים להיום: 140 בהט מונית למלון, כולל כביש אגרה אחת, אלחוטי 100 בהט ל- 24 שעות.

20 ספטמבר, 2010: האי סמוי

התעוררתי מאוד מוקדם הבוקר (ב- 4:30!!) ולא יכולתי להירדם שוב, אז ב- 5:00 השתמשתי קצת באינטרנט והודענו לאנשים בארץ שהגענו בשלום. בשבע ורבע ירדנו לדלפק, משם לקחנו את ההסעה החינמית בחזרה לשדה התעופה, משם אנחנו לוקחים מטוס לאי סמוי. הטיסה הייתה חלקה ולקחה כשעה ונחתנו בגן עדן. שדה התעופה של סמוי מאוד מיוחד בעינינו, לא נכנסנו למבנה כלשהוא, רק הסעה מהמטוס למסוע המזוודות, וישר הלכנו לנקודת המוניות. מכיוון שמיהרנו (לא ברור לאן ולמה...), לא שמנו לב ולקחנו מונית ספיישל, שרק לאחר מכן הבנו שהייתה מאד יקרה, 700 בהט! כשעדיף היה לקחת מונית רגיל בעלות של 400 בהט. נסענו לחוף Lamai, דרך החוף Chaweng, והגענו למלון שהזמנו מראש- Samui Laguna Resort, המלון שהכי אהבנו בכל הטיול המלון נמצא במרחק הליכה קצר מאד (מס' דקות) ממרכז העניינים. החדר שלנו היה ממש מול הים וליד המסעדה שוקפת על הים. חיכו לנו על המיטה מגבות מפוסלים בברבורים. בחדר יש מקרר, מטריה, תיק חוף, מזגן, טלוויזיה ומכשיר די.וי.די. אלחוטי בחדר ושימוש במחשבי המלון חינם. המחיר ללילה עמד על כ- 50$ כולל ארוחת בוקר עשירה. החוף שבו נמצא המלון פשוט קסום! לצד החוף ישנם מיטות שיזוף עם מטריות שמש (לשימוש חופשי). בסמוי מאד חם, לכן הקפיצות המזדמנות לבריכה (שלא לצד החוף) ולים היו מאוד כיפיים. עובדי המלון היו מאד נחמדים.
השעה הייתה 12:30 כשהגענו למלון. היינו מאד רעבים, ולמרות שרצינו כבר ללכת לים, הלכנו קודם לאכול באחת המסעדות בצפון למאי לאכול אוכל תאילנדי ראשון של בעלי- מרק נודלס עם פירות ים וירקות. קנינו במכולת הסמוכה בקבוק מים וחזרנו לחדר להחליף לבגד ים, וקפצנו לחוף. המים מאוד צלולים ונעימים, איזה תענוג זה היה! היינו בו כמה שעות שלוות ובאמצע ניסינו גם את הבריכה ומצאנו כי גם שם המים נעימים, לא קרים. אחר הצהריים חזרנו לחדר, התרחצנו ויצאנו לחרוש את מרכז צ'אוונג הסמוך, לשם נסענו בג'יפ ספיישל, שמעלה נוסעים ב- 100 בהט לאדם בלבד לכיוון (המוניות רוצים בד"כ 300-400 בהט לזוג). בצ'אוונג הסתובבנו מעט זמן ובסה"כ לא הכי התלהבנו שם, חזרנו למרכז למאי, שם נהנו יותר והסתובבנו הרבה בין החנויות ושוק הלילה. קנינו מספר מזכרות נחמדות (מודה, לא יכולתי להתאפק) אכלנו לראשונה גם בננה לוטי, המעדן הלאומי של תאילנד, מעין פנקייק דק ובה ממיסים את הבננה. בסה"כ לא התלהבנו יותר מדי ממנה, אך ננסה עוד בהמשך, כדי להבין למה כולם כ"כ מתלהבים ממנה.

מחירים להיום- לזוג: מונית ספיישל 700 (לא כדאי), טיפ לחדרן 20, ארוחת צהריים 360, בקבוק מים גדול 12, תיק צד 250, בננה לוטי 30, חולצה יפה 250, שייק פירות 25, מגנט 50.
הערה: כל המחירים שקנינו בחנויות הם לאחר התמקחות. לא לשכוח להתמקח! בסמוי אוהבים מאד שמתמקחים איתם.

21 ספטמבר, 2010: האי סמוי

היום, לאחר ארוחת בוקר במלון, יצאנו לסיור ג'יפים שהזמנו אמש. היה ממש נהדר, חווייתי והרפתקני, אחד השיאים של הטיול. נאמר לנו להיות בלובי ב- 8:45, אך בפועל הם הגיעו רק ב- 9:15, לאחר שהתקשרו ב- 8:45 למלון להודיע לנו. הגיע אלינו ג'יפ עם נהג מיומן. יחד עם 5 אוסטרלים התחלנו את הטיול באחד המקומות המפורסמים ביותר באי- חוף שבו נמצאים "סלעי סבא וסבתא" שהמקום נקרא כך בשל סלעים מבין רבים, הנראים כאיברי המין של זכר ונקבה. היה לנו כרבע שעה חופשי להסתובב שם ובשוק המוביל לחוף. המשכנו בטיול והגענו לאזור מלא עצי קוקוס. יחד עם הגיענו, כיבדו אותנו בקוקוס חתוך עם קשים ויכולנו לשתות מתוך הקוקוס. בהמשך ראינו מופע פתיחת הקוקוסים עד כדי חלב קוקוס, בכמה דרכים. ואז ראינו מופע שבו קוף עולה על צמרת עץ קוקוס גבוה וקוטף את הקוקוסים. אותו הקוף החמוד חתך בידיו את הקוקוס, תוך כדי הפסקות הפתיחה לצילום. קטע חמוד. לאחר מכן היה באפשרותנו להעלות קוף אחר, קטן יותר, על הכתף של כל אחד מאיתנו ולזכות בצילום עמו. המקום הבא- מחנה הפילים במעלה ההר. תחילה נכנסנו לפארק שבמחנה לראות מופע של משפחת הפילים. המופע היה משעשע. הפילים חיפשו ולקחו בננות מהקהל, העלו אנשים עליהם תמורת כסף (200 בהט לאדם) לצילומים, שיחקו כדורגל, סובבו חישוקיות על האפים, וכד'. בסה"כ חביב, אך לי אישית היה קצת קשה לראות אותם, כשהעובדים דורשים מהם לעשות דברים בעזרת מכות במקלות. בפארק ישנם אפשרות לראות ולהצטלם תמורת כסף עם חיות נוספות. לאחר המופע, עלינו על גב פיל והלכנו לטרק בן ה- 20 דקות ביער. נחמד. באמצע הטיול, המדריך ירד מהפיל וצילם אותנו במצלמה שלנו כמה תמונות.
הלאה- הגענו למפל גבוה (Hin Lad waterfall), שעלינו לראותו קודם ואז ירדנו אל תחתית המפל, בו ישנה בריכה נחמדה ונכנסנו אליה לכמה דקות. היה מאד כייף להשתכשך בה כדי להתרענן מהחום הנוראי. לאחר מכן הגענו לבית מקדש Wat Khunaram לראות את הנזיר החנוט. המומיה היא למעשה גופה של מישהו חשוב שמת והיא יושבת בארון קבורה מזכוכית. הרבה בודהות ונרות היו סביב המומיה ובכלל ברחבי המקדש. כדי להיכנס למקדש, יש צורך להוריד נעליים. מכאן הגיע שיא הטיול, שבו עלינו למעלה ההרים, החוצים את האי מדרום לצפון. אתם זוכרים כמובן שאנחנו עם ג'יפים, כך שהנסיעה הייתה מאד קופצנית. אנחנו היינו קבוצה גדולה עם כ- 8 ג'יפים, שלכל ג'יפ מורשים לעלות 2-3 איש לגג כדי שירגישו בחוזקה את הקפיצות. היה מצחיק לראות את הג'יפים מאחורינו עם האנשים שנאבקים עם עלי עצים בדרך. באמצע הדרך פתאום נפתח ענן וירד המון גשם, שירד במשך 5 דקות ונעלם כלא היה. זהו היה הגשם היחיד שראינו באי כולו בטיול זה. בהרים ביקרנו בגן בודהות Magic Garden, בו ירדנו אל גן רחב צמחייה, מפלים קטנים והמון פסלי בודהות מגוונים, נחמד מאד. בקצה ההר עצרנו לתצפת נוף מרהיב לעבר האזור וכן הצטלמנו על גגות הג'יפים, כל החבורה יחד על שמונת הג'יפים, כשנוף מרהיב ברקע. ירדנו קצת עם הג'יפים והגענו למסעדה מקומית עם נוף נהדר. חילקו לנו מאכלים תאילנדיים ובסוף גם פירות טרופיים. לאחר האוכל הלכנו קצת במעלה ההר ומדריך הסביר לנו על תולדות עצים תאילנדיים. המשכנו בנסיעה קופצנית עד לצפון האי, ועברנו דרך הכפרים Maenan ו- Bophut עד שהגענו לפסל הבודהה הגדול- Big Buddha, שכדי להגיע לבסיסו, עלינו היה להוריד נעליים (המקום קדוש) ולעלות הרבה מדרגות ומראש המקדש נשקפים נופים יפים לעבר האזור, הרבה מים.
הטיול המהנה הסתיים ב- 17:15, יחד עם הגיענו למלון. ירדנו הישר לחוף להתרענן, היום כולו היה מאד חם. בערב הלכנו שוב למרכז למאי ואכלנו במסעדת La Palma. זהו מסעדה איטלקית עם מאכלים מגוונים החל ממאכלים איטלקיים ועד מאכלים תאילנדיים, חלקם מוגשים עם פרח תאילנדי ססגוני. יש גם מגוון של שתייה, כולל שייקי פירות ושתייה חריפה. המשכנו לשוק הלילה, שם הסתובבנו מעט עד שהתעייפנו.

מחירים להיום: הטיול כולו- 1,700 בהט לאדם- כולל טרק פילים, שתייה קלה לאורך כל היום, ארוחת צהריים וכניסה לכל האתרים שהוזכרו (זול יותר דרך המרכז למטייל בבנגקוק), טיפ לנהג הג'יפ 150 בהט, ארוחת ערב 410 לזוג, 3 תמונות גדולים המתחברים לתמונה אחת- 650.

22 ספטמבר, 2010: האי סמוי

היום היה יום מנוחה: ים בריכה ים בריכה בעיקר. בבוקר אכלנו ארוחת בוקר רגילה במלון ואז ארזנו תיק חוף וירדנו לים למספר שעות רעננות, טיילנו על החוף, שחינו, השתזפנו, נחנו... עשינו גם מסאז' ראשון בתאילנד, שהיה מסאז' תאילנדי. זה כאב מעט, אך בסה"כ היה כייף מאד. לאחר שספגנו קצת מזגן בחדר, ירדנו לעיר. המרנו חלק מהדולרים, שמנו תיק מלא כביסה באחד המכבסות, הזמנו את הסיור למחר. בחזור לחדר, עברנו ליד הבריכה והייתי חייבת להיכנס לשנייה וחצי כדי להתרענן. במלון אכלנו ארוחת צהריים בתשלום, האוכל לא היה משהו. אחר הצהריים נחנו בחדר וחיכינו שהחום ירד קצת. עוד קצת ים, מקלחת ובערב חזרנו לעיר. לארוחת ערב אכלנו באותה מסעדה כמו אתמול, רק שהפעם הזמנתי פנקייק עם פירות טרופיים, האוכל היה ממש מעולה! בעלי הזמין מרק קארי עם אורז, שהיה לו קצת חריף אך טעים גם כן. הסתובבנו עוד קצת, הפעם באזור החנויות שלא ראינו קודם לכן ובעלי קנה חולצה.

מחירים להיום: מסאז' תאילנדי במלון: 250 לאדם, ארוחת צהריים 380 לזוג, ארוחת ערב 430 לזוג, חולצה יפה למסיבות 250.

23 ספטמבר, 2010: האי סמוי
ביומנו האחרון באי קסום זה, לקחנו סיור בספינת מרוץ המגיעה אל שמורת טבע Anthong National Park. הסיור ידועה בקרב הישראלים כ- "טיול 42 האיים". אספו אותנו מהמלון והגענו לצפון האי, שילמנו עבור הסיור, נתנו לנו כדור נגד בחילות ים. בשמונה וחצי עלינו על סירת מרוץ, יחד עם 22 איש כולל 4 ישראלים נוספים פרט לנו. היו איתנו 3 מדריכים- מדריך, נהג ומשיט. השייט אל השמורה לקחה כשעה, כשהגענו לצפון השמורה. בלב ים יכולנו לרדת לשנורקל, במשך 45 דקות. האלמוגים היו יפים, אך בארץ הם יפים יותר, כמובן. הדרמנו עם הסירה עד למרכז השמורה, כשאנחנו נוסעים דרך איים מסביב, מחזה יפהפה. הגענו לאי עם הר גבוה, אליו טיפסנו במדרגות תלולות ורבות לתצפית נוף מדהים לעבר האזור ולעבר לגונה, שדמתה לאגם, בצבע טורקיז מהמם. הטיפוס קצת קשה, אך אפשרי. כל הסיבוב הל"ש לקח כחצי שעה. כשחזרנו לחוף ישר קפצנו לים להתרענן. המשכנו לכפר דייגים, שם הכינו לנו המקומיים ארוחת צהריים- אורז, שרימפס ומאכלים תאילנדיים נוספים. היה טעים ולקינוח קיבלנו אבטיח. לאחר האוכל, היה לנו זמן חופשי לשוטט בכפר ולראות איך המקומיים חיים. נחמד. שטנו עוד קצת והגענו לחוף חולי בתולי ולבן, יפהפה ביותר! שם היה לנו מספר שעות חופשיות, כולל שייט קיאקים (45 דקות), ושחייה בחוף הגדול. בחלק מהזמן התחבאנו מאחורי סלע צדפים והתבודדנו בשקט השלו.
ב- 16:30 חזרנו לסמוי. הסעה החזירה אותנו במלון, שם התרעננו בים לכמה דקות, איזה כייף! בערב אספנו את הכביסה, התקלחנו ונחנו. בערב חזרנו לעיר. אכלנו הפעם במסעדת נפולי האיטלקי, כי בעלי רצה לנסות פיצה איכותית עם פירות ים. אני אכלתי פיצה רגילה.

מחירים להיום: הסיור, שכולל שתייה חופשית (מים, קולה וקינלי), ארוחת צהריים, והכניסה לשמורת הטבע, כולל שייט קיאקים- 2,300 לאדם. נראה לי שיותר זול דרך מרכז למטייל. יש לשים לב שהמחיר כולל את הכניסה לשמורת הטבע. טיפ למדריך 40, כביסה 65 ל- 3 קילו, ארוחת ערב 490 לזוג.

24 ספטמבר, 2010: נוסעים לאי פיפי

רוב הדברים שלנו נארזו כבר אמש, כן שהתעוררנו ללא לחץ ואת ארוחת הבוקר אכלנו בשלווה. ב- 9:00 יצאנו עם כל הדברים שלנו מהמלון, עשינו צ'ק אאוט ויצאנו לחפש מונית בתקווה להתמקחות. נהג מונית הראשון שמצא אותנו רצה 500. דרשנו 300, הוא עמד על 450 ואז 400. סירבנו והוא עזב. השני רצה 450, התעקשנו על 300, הוא עזב; אך לאחר מכן חזר והתעקש על 350. טוב, חשבנו- עדיין חצי מחיר לעומת שבאנו. הסכמנו ונסענו לשדה התעופה. הצ'ק אין הייתה נורא זריזה והיה לפנינו קצת פחות משעתיים להעביר עד הטיסה (אז לא ידענו שאפשר להגיע רק שעה לפני הטיסה. הבנו רק לקראת טיסת פנים האחרונה..). לא נורא, לפחות יכולנו להסתובב בשדה התעופה היפהפה של סמוי. הופתענו לגלות כי השדה בעצם.. בחוץ. ישנם כל מיני חנויות, בין שדרות גינה מטופחים. החנויות יקרים נורא. היה נורא חם שם, כך שנכנסנו לחנות גלידה, אכלנו מספר כדורי גלידה וגם נכנסנו להתעניין בחנות ספרים. בדיקה הביטחונית הייתה מהירה ובשטח המתנה הגדול, מתחת לבקתות עץ גבוהים, ישנם מלא אזורי ישיבה, ויש אלחוטי חינם. על הטיסה לקראבי, שלקחה 40 דקות, היו אולי 80% ישראלים... לשדה התעופה הבינלאומי הקטן של קראבי הגענו, אספנו את המזוודות וקרוב ליציאה ממנה, ישנה אזור מכירת כרטיסים למוניות ומעבורות, אטרקציות וכל מיני. היה לנו זמן קצר מאד להחליט מה אנחנו לוקחים... בסוף לקחנו אוטובוס לנקודת מכירת כרטיסי מעבורת (90 בהט לאדם), שטענו בהתחלה כי הם לוקחים עד לנקודת המעבורת עצמה. את הכרטיסים של המעבורת לא קנינו בשדה התעופה (300 בהט לאדם) ולא ידענו אם להתחרט או לא. כשהגענו לנקודת מכירת הכרטיסים, מסתבר כי הכרטיסים, כולל הסעה למעבורת עצמה, עולים 400 בהט לאדם. עדיין לא הבנו איפה שמו את אלה שקנו את הכרטיסים בשדה התעופה, כי לא ראינו אותם על המעבורת שיצאה בדיוק 5 דקות אחרי שעלינו עליה. השייט לאי פיפי לקח שעה וחצי, ברובה קראנו ספרים, כך שהזמן עבר בזיק. לא היה לנו כוח להביט בנוף יפה המלא באיים. עוד יהיו לנו 6 ימים לנופים אלו, מקרוב. באי, שבלתי עביר למכוניות ונודדים שם רק רגלית או ברכיבה על אופניים, הלכנו מס' דקות והגענו למלון שהזמנו מראש, Phi Phi Island Cabana Resort.
בפיפי החלטנו להתפנק, משום שזה ירח דבש ולקחנו חדר במלון יוקרתי, עם בריכה לצד החוף של המפרץ. המלון די גדול ויפה. קיבלנו חדר עם מרפסת קטנה לנוף הבריכה וחלק מהחוף. החדר די נחמד, יש בו מזגן, מקרר, כספת, מקלחת נוח עם ארונות, טלוויזיה, מטרייה. המלון נמצא בקצה השמאלי של האי, ממש בין הים למפרץ. ההליכה ממנו למרכז העניינים מס' דקות בלבד. המחיר ללילה הינו כ- 100$ בסוף ספטמבר כולל ארוחת בוקר עשירה. צ'ק אין מזורז ועלינו לחדר ולמזגן!!! שמחנו נורא לגלות כי מהמרפסת שלנו נשקף נוף מדהים של הבריכה ושל המפרץ הצפוני. היינו רעבים נורא, הרי הייתה השעה כבר 16:00, אז ירדנו למרכז ושוטטנו בין הסמטאות הרבות, שכוללות מגוון של חנויות, מכולות, מזכרות, מסעדות, דוכני מכירות אטרקציות שונות, דוכני סיורי צלילות, מקומות למכירת מעבורות והרבה עברית פה ושם. בלמנו במסעדה אחת על החוף, שהשירות היה גרוע והאוכל עוד יותר. קנינו גם סיור למחר וחזרנו מהר למלון כדי לקפוץ כבר לבריכה. שמיים מרהיבים ביותר בצבעם התכלת – ורוד – סגול חגו מעלינו. חלום. היינו עייפים מאד, וויתרנו על ארוחת הערב והלכנו לישון מוקדם כדי לאזור כוח ארוך שיהיה לנו מחר.

מחירים להיום- לאדם: אוטובוס לנמל- 90, מעבורת והסעה אליו- 400, טיפ לחדרן- 10, ארוחת צהריים- 400 (זוג), סיור למחר 800.

25 ספטמבר, 2010: האי פיפי

התעוררתי ב- 6 על מנת לראות את השמיים המרהיבים בצבעי הזריחה. וכן, לא טעיתי. אמנם לא רואים את השמש זורחת, בשל מיקומה מאחורי ההרים, אך הצבעים... אוך, הם מדהימים! מאוחר יותר, ירדנו לאכול ארוחת בוקר. במקביל החל הגשם לטפטף. ב- 8:30 הגענו למקום בו הזמנו את הסיור להיום, והסירה אמורה לצאת ב- 9:00, והוא אמר שכדאי לצאת ב- 11:00 (וכולל את השקיעה), בגלל הגשם, וטען שמאוחר יותר לא יהיה גשם. הסכמנו וחזרנו למלון- לחוף הצפוני, שאמש ראינו אותו בשעת שפל, הפעם השפל מתמעט ואט אט הגאות גודלת. מדהים היה לשים את הנעליים שלנו מספיק רחוק ל- 10 דקות בערך, לחזור ולגלות כי קבקב אחד "נגנב" (ונמצא) ע"י הים. קפצנו גם לבריכה שעל גדות החוף ההוא.
ב- 11:00 קיבלנו ציוד שנירקול וסנפירים ועלינו על סירה ארוכה יחד עם 10 איש נוספים, 2 מהם ישראלים (איך לא). השיט אותנו תאילנדי שרירי וחמוד. יחד איתנו עלו על הסירה גם ארוחת צהריים, קופסאות מים ואננסים שלמים. במהלך השייט הנהדר עצרנו בחוף הקופים, כ- 10 דקות שייט מהחוף ממנו יצאנו (טונסאי), עמם שיחקנו וצחקנו; עצרנו באמצע הים- מול החוף טונסאי לשנירקול של רבע שעה. במקביל המשיט חתך את האננסים. לאחר מכן שטנו כשעה, בהמלכה נשנשנו את האננסים, עד לגדות האי Koh Yung (Mosquito), שם היה לנו עוד שנירקול. היה ממש יפה, המוני דגים צבעוניים מסתובבים להם... כ- 10 דקות נוספים לאי הסמוך, Koh Phai (Bamboo), והגענו לגן עדן... אשכרה, ממש יפה שם! חול זהב לבנבן מים תכולים וצלולים... היה לנו שעה שלמה להתבודד על החוף הארוך. קיבלנו אוכל אותו יכולנו לאכול על החוף. אספנו מעט צדפים שהתחבאו מאחורי סלעים אותם הגלים מכים מדי פעם וגרמו לנו לצחקק בעת שאנחנו מחפשים את הצדפים.
שטנו כשעה חזרה, והגענו ל- Phi Phi Don, השייך לשמורת האי Phi Phi ונמצא דרומית לאי. שם שטנו סביב מערת הוויקינג, עצרנו בעוד מקום לשנירקול, בדרום האי, שהיה האתר הכי יפה שראינו מכל היום. המשכנו והגענו לנקודת הגעה עצמאית ל- Maya Beach, חוף שבו צולם הסרט "החוף" עם ליאונרדו דיקפריו ב- 2001. ההגעה לשם הייתה קצת קשה, בגלל שהיא הורכבה מקפיצה מהסירה למים, הליכה על סלעים קשים במים ואז הליכה קשה על סלעים עד שהגענו למישור ג'ונגלי, ועוד הבאנו איתנו את הקבקבים והמצלמה שלי. בעלי וויתר על הקבקבים (ולאחר מכן התחרט, כי הרגליים שלו נורא כאבו בעת ההליכה על הסלעים). בגלל שהיה לנו קשה להעביר את הדברים שלנו בידיים, המדריך הנהדר שלנו העביר את הדברים לשם בשנייה וחצי בדיוק, כשלנו לקח איזה רבע שעה להגיע למבטחים. איך הוא עשה את זה? אין לנו מושג. קיצר, עוד 5 דקות הליכה בלבד והגענו לחוף המיוחל. אז חוץ מהעובדה שצולם כאן את הסרט המפורסם, עם שחקן מפורסם, אהוב, חתיך ומה לא, מצאנו את החוף כקיטשי, סתם לא מעניין. אולי בגלל שכבר היה אחר הצהריים והשמש התחבאה מאחורי המערות. על החוף ישנם המון מזוזות. מול החוף ישנו פתח שניתן להיכנס אל החוף מאחורי המערות הגבוהים בסירה. (קראנו פעם שעם טיול פרטי על סירה ניתן להיכנס לים ולקפוץ לשחייה בו, אך לא לרדת בחוף). בסה"כ אמור היה להיות לנו שעת ביקור כאן, אך אנחנו מיצינו אותה אחרי 20 דקות וחזרנו מוקדם יותר לסירה, יחד עם 7 אחרים וחיכינו ל- 3 צעירים אחרים שהגיעו בדיוק בתום השעה. 17:30, שטנו דרך מערב האי ולכיוון חזרה לאי פיפי, וראינו יחד עם סירות רבות נוספות את השקיעה המרהיבה. לקח לה הרבה זמן לשקוע, ואחרי איזה 20 דקות של התבוננות בה, מיצינו אותה וחזרנו לחוף טונסאי. (החברה דרכה הזמנו את הסיור נקראת Phi Phi Orchid Tour ונמצאת ביציאה מהנמל, ימינה וישר עד שרואים את החברה מצד ימין, מול פסל בקבוק צהוב וענק בראשית חנות).
הגענו לחדר מותשים לגמרי מעייפות, אך מספיקים להתרענן בבריכה לכמה דקות, לפני המקלחת. את ארוחת הערב עשינו במסעדת Valentine Resto, לאחר שראינו המלצות רבות בעברית. התלהבנו מהמקום, שהחלטנו לחזור אליה עוד הרבה, ככל שאנחנו פה. מדובר במסעדה איטלקית ותאילנדית של משפחה מקומית שכנראה גם גרה שם. הסבתא מבשלת, הסבא הוא בעל המקום, וכמה ילדים שלהם שעוזרים. היה שם גם נכד תאילנדי חמוד מאד, שאומר ביי ביי לכל מי שעוזב. למי שמתגעגע לאוכל לא תאילנדי, ממליצה במיוחד על מנת Winner Schnitzel- שני שניצלים עבים, סלט וצ'יפס. בסוף כל ארוחה, תקבל מנת אננסים טרופיים חינם. הגעה למסעדה: ביציאה מהנמל פונים ימינה והולכים עד לפתח סמטה גדול משמאל, בין שני חנויות גדולים המציעים סיורי צלילה, כולל פירוט בעברית. הולכים קצת עד שרואים את המסעדה מצד ימין. לאחר ארוחת ערב נפלאה, טיילנו עוד קצת במרכז, עד שהתעייפנו..

מחירים להיום: אינטרנט- 2 בהט לדקה, טיפ למשיט- 50, ארוחת ערב- 300 לשנינו.

26 ספטמבר, 2010: האי פיפי

יום מנוחה!!!! למרות שהיום היה חופשי, ללא כל תכנונים מראש, הצלחנו לקום בשבע... ארוחת בוקר כרגיל, וירדנו למספר שעות לבריכה. איזה כייף זה לנוח על מיטות שיזוף לגבי הבריכה ולנוף המפרץ. בצהריים חזרנו לאותה מסעדה כמו שאכלנו אמש, היה טעים! לאחר מכן עלינו רגלית לתצפית האי Viewpoint. אמנם היה נורא, נורא חם, שדי הקשתה על העלייה בת ה- 15 דקות לערך עד התצפית הראשונה, אך התצפית נורא שווה את המאמץ!!! אך התצפית הראשונה הינה חלקית, וכדאי מאד להמשיך מאחורי המכולת כ- 8 דקות, גם אל התצפית השנייה!!! למעלה יש אפשרות לנוח על הסלעים הענקיים, האוויר שם די טוב, בשל הגובה וגם שם יש מכולת עם גלידות, שייקי פירות קרים, ברד פירות, שתייה וכד'. נחנו למעלה 45 דקות ככה וירדנו! יש יתושים על הדרך, לא לשכוח לשים דוחה יתושים לפני העלייה! כשירדנו, רצנו כמובן הישר ל... בריכה!!!!!!!!
טבילה של 5 דקות הספיקה לנו ונחנו מול המפרץ כשאנחנו אוכלים (ושותים) לנו מנגו טעים ביותר שקנינו בדרך הנה.
מאוחר יותר, כשהלכנו לאסוף כביסה, ירד פתאום מבול. לקחנו איתנו את המטרייה שהיה בחדר לאסוף אותו ולקנות כרטיסי המעבורת לריילי ביץ' למחרת. חזרנו למלון לחכות עד שהגשם תירגע ובינתיים השתמשנו באינטרנט של המלון לשמור את כל התמונות באינטרנט. ארוחת ערב קלה אכלנו במסעדה הקבועה שלנו והיה לנו שעה וחצי להעביר עד למופע אש שלו חיכינו. קנינו כמה מזכרות והתחלנו לחפש איפה בכלל נמצא המופע, הבנו שזה על החוף, אבל אנחנו לא רואים כלום.. בסוף מתברר כי זה נמצא מאחורי מסעדת בר מסוימת, ושכדי לראותו, יש להזמין מקום ושתייה.. אך אנחנו כלל לא חובבי שתייה ומתנו לגמרי מעייפות, אז בצער נאלצנו לוותר על מופע האש.

מחירים להיום: ארוחת צהריים 410 לזוג, בננה ומנגו 60, כביסה 120 ל- 2.5 קילו, מעבורות למחר 300 לאדם, ארוחת ערב 230 לזוג, מגנט וגלויות 60, 3 סיכות פרחים לשיער 100.

27 ספטמבר, 2010: הגעה לריילי ביץ'

המעבורת שלנו היום עוגנת הישר לריילי ביץ' ב- 15:30, כך שאנחנו מורחים את היום בשאנטי. התעוררנו מאוחר, ירדנו לאכול ארוחת בוקר, ארזנו את הדברים שלנו ועשינו צ'ק אאוט. את המזוודות שמנו בשמירת חפצים שליד הקופה. הלכנו לעשות שעת מסאז' שמנים רענן ואז שבנו לארוחה אחרונה במסעדה האהובה עלינו. חזרנו למלון לשחייה רעננה בבריכה לשעה. ב- 15:00 אספנו את הדברים שלנו והלכנו לנמל, שם עלינו על המעבורת של שעה וחצי לריילי ביץ'. כל היום היה השמיים היו נקיים מעננים, אך כשעזבנו את האי העננים נהיו אפורים קצת, אך לא נורא. ישבנו בקומה התחתונה של הספינה, נהנים לנו מהמזגן וקוראים בספר. רוב האנשים שעלו למעבורת ישבו להם בחוץ נהנים מהם מהנופים. בחצי שעה שנותרה על הספינה, היה לנו קר מהמזגן ויצאנו גם אנחנו החוצה ואנחנו רואים את ההתקרבות לחוף. פתאום, 5 דקות לפני הירידה, ירד מבול!!!!!
הגשם לא חדל גם כשירדנו לסירות קטנות, בשל השפל על החוף (המזרחי), שייקח אותנו קרוב יותר לחוף. כשלא יכולנו להתקרב יותר, נאלצנו לרדת אל המים, כשאנחנו סוחבים את כל הדברים שלנו על הידיים, בגשם, כ- 5 דקות הגענו לחוף. איזה עינוי...
** יש עוד אפשרות הגעה לריילי ביץ' בעונה זו (אנחנו בעונת שפל, ייתכן מאד שבעונת שיא יש רק סירות לריילי ביץ', כך מגיעים לחוף בשעת גאות.
מעבר לזה- אפשר לקחת את המעבורת אל העיר קראבי (בעונת שפל יש 3 סירות אלו, גם בבוקר) ומשם לקחת עוד סירה לריילי ביץ'.
הטוב שבסיפור זה, שהגענו הישר אל... המלון שלנו Railay Bay Resort & Spa עובד המלון חיכה לנו ולעשר ישראלים נוספים ולקח אותנו ברכב קטן, ארבע-ארבע, לקבלה, שנמצא על החוף המערבי. שם נרשמנו וקיבלנו את המפתח לחדר. המלון ענק, משתרע בין שני החופים של חצי האי. נמצא די בדרום חצי האי, במרחק הליכה בלבד לשני הצדדים ולדרום האי. הקבלה, החוף, הבריכה וחדר האוכל נמצאים על הצד המערבי. החדר שלנו היה באמצע שני הצדדים כך שזה היה מאד נוח, מכיוון שההליכה לדרום חצי האי (חוף פרננג המפורסם) הוא דרך מזרח האי. וחוץ מזה ממש מול החדר שלנו ישנם מכולת וכספומט. בחדר הבמבוקים היפהפה שלנו ישנם מטבחון קטנטן עם מקרר, מיטת במבוקים, מזגן, חדר רחצה עם אמבטיה ומקלחת והמון ציוד רחצה- מברשות שיניים, מייבש שיער, וכל מה שלא תדמיין שיש ותצטער לרגע שהבאת אותם מהבית), מטרייה ותיק חוף. החדרים טיפה יקרים, אך יש המון מבצעים טובים, אנחנו למשל לקחנו מבצע של חדר עם 85$ ללילה, אך הלילה השלישי חינם, כך של- 3 לילות המחיר צונח ל- 55$ ללילה אחת בסוף ספטמבר כולל ארוחת בוקר עשירה. ממש שווה. יש כמובן חדרים יקרים יותר בהן בריכות או ג'קוזי.
החדר שלנו מדהים ביותר! (פירוט בפרק זה, למעלה בשרשור זה). בחדר הישר התקלחנו ושמנו את הבגדים שלנו לייבוש על קולבים בארון. למזלנו הרב, רוב הבגדים שלנו היו בתוך שקיות ניילון בתיק הגב (שכובסו וקופלו במכבסה), כך שהם לא נרטבו. דברים אחרים נרטבו מעט.
בערב רצינו מאד לאכול, יצאנו מהחדר, היה יבש כבר בחוץ. לא ידענו לאן לפנות- ימינה לחוף המזרחי או שמאלה לחוף המערבי... בסופו של דבר פנינו ימינה והלכנו צפונה על החוף המזרחי, ואכלנו בסתם מסעדה שלא התלהבנו ממנה בכלל. בננה לוטי לקינוח היום.

מחירים להיום- לזוג: מסאז' 600, ארוחת צהריים 540, ארוחת ערב 325.

28 ספטמבר, 2010: ריילי ביץ'

התעוררנו ליום די מעונן. בלילה ירד עוד הרבה גשם. הלכנו לאכול ארוחת בוקר טובה. גם כאן, בדומה לאלה בסמוי ופיפי- קייטרינג עם כל מיני מאכלים. אך כאן יש הרבה יותר אוכל מהאחרים. בעיקרון אין לנו ממש תוכניות לעשות כאן בריילי ביץ', רק מנוחה והאטרקציות ה"שוות" שלה בזמננו החופשי... כך שכשחשבנו מה לעשות, הלכנו ל- "אחד החופים הטובים ביותר בתאילנד"- Phra-Nang Beach, לבדוק במה מדובר, למרות שידוע לנו שהשעות הכי טובות להגיע לכאן הן בשעות אחר הצהריים; אך לא היה לנו מה לעשות. בדרך עברנו את הטיפוס לתצפית היפה ביותר של האזור, שידענו מראש שהיא מאד קשה וחשבנו לעלות אל התצפית מאוחר יותר, אך כשראינו את העלייה הבוצית (הרי ירד המון גשם), הטיפוס נראה לנו מאד מסוכן. מגיעים לחוף פראננג ומגלים כי איננו מבינים מה כל הרעש של היופי כאן. טוב, חשבנו לעצמנו, בטח בגלל שהשמש בצד השני והצוקים הסמוכים לחוף מאד גבוהים, לא רואים את היופי בשעה זו (10:00). ישבנו לנוח על החוף, אכלנו פירות ונכנסנו מדי פעם למים.
פתאום אנחנו רואים התקהלות משמאלנו, על העצים. הצטרפנו גם אנחנו לחגיגה וראינו מלא, מלא קופים!!! וואי, איזה יופי! הצטערנו מאד שגמרנו את הפירות ולא הבאנו כסף לקנות להם בננות (דואגים למכור לכם במקום). אך היה מאד כייף להסתכל עליהם, בייחוד כשהם מסתובבים חופשי כאן. לאחר כחצי שעה, הם טיפסו להם הרחק על העץ והתחבאו בצוקים. הבטחנו לעצמנו שעוד נחזור הרבה לכאן. הלכנו לבריכה ואת ארוחת הצהריים אכלנו במסעדה אחרת על החוף המזרחי, ושוב לא הכי נהנו מהאוכל. נחנו קצת.
מאוחר יותר קפצנו שוב לחוף פרננג, הפעם דאגנו להביא איתנו בננות; אך כשהגענו לא ראינו קופים. הלכנו לאיטנו לאורך החוף, כשאנחנו צופים בשקיעה נחמדה. החוף נראה יותר יפה מהבוקר, אך כי כנראה הגענו הפעם מאוחר יותר ופספסנו את היופי של המקום... כשחזרנו לכיוון היציאה מהחוף, לפתע ראינו את הקופים! שמחנו מאד להאכיל אותם, כשאנחנו מצטלמים עמם. כשהם עזבו, הלכנו שוב לבריכה, משם צפינו בצבעי השמיים הבהירים בצבעם הוורוד ותכלת. רק בערב גילינו כי במסעדה במלון שלנו יש ארוחות ערב במחירים הוגנים, אז חזרנו לחדר להתקלח ולהתלבש וחזרנו למסעדה לאכול ארוחת ערב מעולה- דג וצ'יפס. לאחר מכן הסתובבנו מעט לאורך החוף המערבי.

מחירים להיום לזוג: ארוחת צהריים 350, ארוחת ערב 500, גלויה 6.

29 ספטמבר, 2010: ריילי ביץ'

התעוררנו הבוקר לעוד לילה גשום, ומבינים, לצערנו, כי אין סיכוי גם היום לעלייה לתצפית. ארוחת בוקר נעימה והלכנו שוב לחוף פרננג. פשוט התאהבנו בקופים ההם ורצינו לראותם שוב. הפעם זכרנו להביא כסף וקנינו בננות, אך לא ראינו שום קוף, והבנו כי איחרנו מעט, אמרנו שנחזור מאוחר יותר לכאן והלכנו לבריכה למס' שעות. את ארוחת הצהריים עשינו במלון שלנו ובצהריים חזרנו שוב לחוף פרננג. כבר בשביל המוביל לחוף, ראינו חלק מהקופים. איך שהם ראו אותנו עם הבננות, הם התנפלו עלינו שנאכיל אותם כבר. תוך כדי התנפלות, שני קופים טיפסו על בעלי- פעם עד הכתף ופעם עד המותניים ועליי טיפס קוף אחד פעם אחת, עד המותניים... בסה"כ הם מאד עדינים ולא מאיימים. גם כשהם טיפסו עלינו הם טיפסו בעדינות רבה. הצטערנו שהיה לנו מעט מדי בננות ורצינו לקנות עוד. אה, אופס.. שכחנו שוב כסף בחדר.. ניסינו לעלות על התצפית השנייה קודם, בחוף המערבי אך לא מצאנו מאיפה עולים אז ניסינו בחוף המזרחי אך גם כאן לא מצאנו, אז וויתרנו לגמרי ושחינו קצת בחוף פרננג, כשאנחנו נחים על נדנדה שמצאנו וניסינו לשחות לאי שמול החוף אך זה היה רחוק מדי ועמוק מדי לנו אז וויתרנו. חזרנו לכיוון היציאה וראינו שוב את הקופים משתובבים להם סתם אז ישבנו לידם ונהנו מאד בחברתם. אחד המוכרים ראה אותנו ודיבר איתנו ותוך כדי הם נתנו לנו 2 בננות במתנה כדי שנאכיל את הקופים שנורא התרגשו ורצו עוד..
קפיצה מהירה לבריכה להתנקות מהחול; מקלחת; קניית כרטיסים להסעה לשדה התעופה מחר; ארוחת ערב במלון שלנו; אורזים והולכים לישון.
את הכרטיסים ניסינו לקנות במלון שלנו, אך הם הסתברו כיקרים, אז ניסינו במלונות סמוכים- כולם דרשו 1,200. אז הלכנו למלון Viewpoint לפי המלצה שקראתי פעם מאיזה מטייל, ואכן המחירים שם היו זולים- חצי מחיר! 600 לשנינו, לסירה ומונית הישר לשדה התעופה.

מחירים להיום לזוג: 8 בננות 40, ארוחת צהריים 350, הסעה לשדה התעופה 600, ארוחת ערב 400.