בגלל מזג האוויר שנוטה להתפרע ומשום שקורות הפתעות (כמו הפנצ'ר אתמול שעיכב את יציאתנו), לא היינו מספרים
לבנות לאן נוסעים עד שהיינו כמעט מגיעים לשם, והן מאד שמחו לגלות שנוסעים היום ל...אפטלינג! צפוי היום יום שמשי ונהדר, וגשם החל משעה 18:00 שזה לא רע כלל.
הפעם ישבתי עם הבנות מאחור והיה מאד כיף לשחק עמן כל הדרך שעברה מהר ובנעימים (שעה ו- 20 דקות נסיעה מהדירה). הגענו לחניון מסודר מאד ונכנסנו עם כרטיסים שנרכשו בגרופון גרמניה מס' חודשים לפני כן בהנחה משמעותית (שוב תודה לאייל ואמיר על הלינק).
האזור הראשון מתוך 5 האזורים אליו פנינו היה אזור 'פיות', ובפרט היער הקסום, זהו אזור שלם בו נמצאים בתים בובות מסיפורי האגדות, כגון אלאדין, הכיפה האדומה, שלגייה וכד', כל בית וההפתעות שלו. הבנות דילגו בשמחה בין בית לבית ולולא הוצאנו אותן 'בכוח' לאחר כשעתיים, היו שמחות להישאר עוד.
בית עמי ותמי
בית שלגיה
העץ המדבר
פנינו לאזור 'מסעות' שם אכלנו פיצה באחד הדוכנים ואז עלינו למתקנים. אהבנו מאד את 'קרניבל פסטיבל'- מסע דמויות מהעולם, ואת הסירים המסתובבים. הבנות צחקו המון שם.
המשכנו לאזור 'פנטנזיה', שם הדר התחילה להיות מאד עצבנית, כנראה מעייפות, וסתיו ואני עלינו ל'ארמון הפנטנזיה'. נחמד- לא יותר. אפשר היה לוותר.
המשכנו לאזור 'אלטרנטיבי' שם קיבלנו משקפיים תלת ממדיים וראינו סרט 3D נהדר בנושא ערכי הטבע. איך שיצאנו משם, הגענו לגן משחקים מקורה חביב מאד, מעוצב בסגנונות שונות עם חיות. למשל- הבנות נהנו מאד להתגלש במגלשה הסובבת את האיגלו.
מתקן הבא עליו עלינו היה פיראנה, אדיר ביותר!!! במתקן עולים על אבובי ענק ושטים בנהר גועש בין מפלים והשפרצות מפתיעות של מים. פשוט נהדר!!!
גן המשחקים המקורה במתחם הסרט 3D
כמה שיותר - יותר כיף
מסע 'פיראנה' - אדיר!
כבר השעה שש בערב ואנו ממשיכים בכל הכוח לאזור 'הרפתקאות', שם עלינו על ספינה שעולה יורדת במהירות רבה. הבנות קצת פחדו אך בסוף סיכמו- "היה כיף". גם בקרוסלה על קרונות הסירות במתקן המסתובב "מרינת פולקה" נהנינו מאד. בינתיים נכנסנו לשירותים ואיך שיצאנו הפגיז לו גשם ללא בושה. אז נכנסנו לאכול במסעדה הסמוכה: חטיפי עוף וצ'יפס. מוטי אכל שווארמה. אני ומוטי אהבנו, הבנות לא אהבו את העוף ואכלו רק צ'יפס. חיכינו קצת שהגשם יירגע (השעה כבר 19:15) לא ידענו אם יהיה מופע ערב בשמונה, בגלל הגשם, החלטנו בכל זאת לוותר. סיימנו את היום הנהדר ויצאנו הביתה מותשים אך שמחים. מוזר שאחרי יום ארוך כזה עוד יש אור בחוץ... וכמובן, שמיים נקיים 
יום 7- יום חמישי 15.8.2019:
היום צפוי לנו ביקור באחת ערים המפורסמות בעולם, הלוא היא אמסטרדם. חזרנו אמש מאוחר הביתה וכל הבוקר צפוי גשם ואילו לאחר השעה 12:00 לא צפוי הרבה גשם כך שמרחנו את הבוקר והתעוררנו מאוחר וגם אכלנו ארוחת בוקר באיזי. רק בשעה 11:00 יצאנו לדרך: נסיעה של חצי שעה הישר לחניון NDSM אשר בשכונה הצפונית. מדובר בחניון חיצוני ענק, בין ציורי גרפיטי מרשימים, שהגדול בהם ריגש אותנו מאד היה של אנה פרנק. שילמנו במדחן עבור חניה יומית ויצאנו במעבורת חינמית למרכז העיר מדי חצי שעה.
החנייה ב- NDSM
איך שיצאנו אל התחנה המרכזית ויצאנו ממנה לכיוון המרכז, הפעימו את עינינו מלא אופניים. מאות, אם לא אלפים! זוגות אופניים עומדים בחניית אופניים. מדהים לגמרי. הלכנו לכיוון כיכר דאם דרך חנויות מותגים. איך שראינו את החנות Claire's עפנו עליה ואחרי שהבנות התחדשו והעלו את רמת ההתרגשות להמשך הטיול, המשכנו והגענו אל הכיכר. שם קיבלו את פנינו מאות יונים והבנות התלהבו להאכיל אותן ולרוץ אחריהן.
יש לנו הזמנה לשעה 16:00. כרגע השעה 14:00 ואנו ממהרים למאפיית פנקייקים ידועה הסמוכה לבית אנה פרנק (The Pancake Bakery) והזמנו פנקייק עם בננה ושוקולד. לי היה טעים מאד, לעומתי האחרים לא הבינו מה ההתרגשות... מוטי מראש אפילו הזמין לו טוסט. הבנות נתקעו בשל כך עם הקרקרים שהבאנו מראש...
אחרי הארוחה, צעדנו לכיוון הבית, לא לפני שעלינו על הגשרים להצטלם. התרגשתי מאד לראות את הכניסה לבית ואת הבניין מבחוץ, וגם את הפסל של אנה פרנק העומד בצדו השני של הכניסה הראשית.
חניון אופניים
מאפיית הפנקייקים
סימן ההיכר של אמסטרדם
בשעה 16:00 נכנסנו לבית-מוזיאון. הוא מחולק לכמה חלקים: מתחילים עם המשרדים של ויקטור קוגלר ויוהנס קליימן שהיו אלו שהחביאו את בני משפחת פרנק ושאר המסתתרים. בהמשך נכנסנו לבית המסתור ולבסוף הגענו לתערוכה שם יש סרטונים של אנשים המדברים על המחבוא ומוזכר בו גם נושא השואה. רואים שם גם את היומנים המקוריים שהיא כתבה. היה מרגש מאד.
אנו התלבטנו מאד אם להגיע למקום עם הבנות. אמרנו שהקטנה ממילא לא תבין, אך הגדולה מבינה ולכן בדקתי אם בכלל כדאי. לאחר שקראתי ולקחתי מסקנות מפסיכלוג שהתייחס לנושא של ביקור עם ילדים צעירים, החלטנו כן לבקר, ושלגדולה לא נזכיר הכל. סיפרנו לה שהייתה תקופה שאסור היה לאנשים יהודיים לצאת מהבית, והמשפחה התחבאה במשך שנתיים בבית ומרוב שעמום, רשמה אנה ביומן. זהו. היא ראתה מראש תמונה של אנה פרנק וידעה מראש שהיא הולכת לבקר במקום. שם היא "התלהבה" לראות את הבית, אך בחלק של הסרטונים, היא השתעממה קצת. סך הכל היינו במקום 45 דקות ואיך שסיימנו ורצינו לצאת, היה מבול בחוץ. אז חיכינו קצת בפנים... הבנות נשנשו חטיפים ונחנו.
הכניסה לבית מחבוא - התמונה נלקחה מוויקיפדיה
כשהגשם נרגע לאחר כחצי שעה, צעדנו חזרה לכיוון הכיכר, בינתיים הדר נרדמה בעגלה. עברנו בכמה חנויות מזכרות וקנינו כמה דברים. בשש וחצי התחשק לנו מאד מסעדה איטלקית, מחיפוש קצר בגוגל הגעתי למסעדה מומלצת מאד (Restaurant Ava Cyril)
לא רחוק מהתחנה המרכזית משם יש לנו מעבורת חזרה לרכב, אז ניגשנו לשם. קירות המסעדה מלאה בשטרות כסף מרחבי העולם ומהמלצות המבקרים. התלהבנו. גם האוכל היה מצוין!!! כשסיימנו, השעה הייתה כבר שמונה והחלטנו לנצל את העובדה שאין גשם ולטייל עוד קצת בין החנויות. סיימנו בקניית מצרכים במכולת, חזרנו במעבורת חזרה לרכב ומשם הביתה. אז בסך הכל היה יום גשום בחלקו אך בכל זאת נהננו מאד בעיר. אני בטוח אחזור לעיר שוב. מוטי לעומתי אומר שמיצה. אז מי באה איתי? 😍
לא רחוק מהתחנה המרכזית משם יש לנו מעבורת חזרה לרכב, אז ניגשנו לשם. קירות המסעדה מלאה בשטרות כסף מרחבי העולם ומהמלצות המבקרים. התלהבנו. גם האוכל היה מצוין!!! כשסיימנו, השעה הייתה כבר שמונה והחלטנו לנצל את העובדה שאין גשם ולטייל עוד קצת בין החנויות. סיימנו בקניית מצרכים במכולת, חזרנו במעבורת חזרה לרכב ומשם הביתה. אז בסך הכל היה יום גשום בחלקו אך בכל זאת נהננו מאד בעיר. אני בטוח אחזור לעיר שוב. מוטי לעומתי אומר שמיצה. אז מי באה איתי? 😍
מעבורת עת הדמדומים
יום 8- יום שישי 16.8.2019:
יום שמשי ויפהפה ביותר! הערב הוזמנו לבית של חברים בעיר אמסטלבין. כל השבוע הצלחנו לדבוק לתוכנית המקורית. פשוט תיאמנו את עצמנו בזמנים לפי מצבי הרוח של מזג האוויר. תיכננו להיום אטרקציה אחת, וזה ביקור בטירת מוידן אבל לשם ניסע אחרי ארוחת צהריים בדירה.
הבוקר קמנו לגמרי בשאנטי, יצאנו לשחק במשחקי חוץ בשמש, הבנות שמחו מאד לדגמן עם השמלות החדשות מפרימרק לצילומי בוק יפים עם רקע הולנדי אמיתי. כיף. ב- 12:00 אכלנו ארוחת צהריים ולאחר כשעה יצאנו לכיוון הטירה, 35 דקות נסיעה מהדירה. כדי לחסוך בעלות חנייה ליד הטירה עצמה, החנינו חינם בכניסה לעיירה, והלכנו רגלית כרבע שעה בעיירה פסטורלית מקסימה ביותר. בתים על גדות נהר לצד סירות אישיות; סמטאות קטנות עם וילות קטנות אך יפות או חנויות. עברנו גם גשר שלעיתים נפתח למעבר סירות גבוהות.
עיירת מוידן המתוקה
הגענו לטירה. מדובר בטירה מהמאה ה- 13, השוכנת על שפת אגם ועל גדות נהר. היא מוקפת בגנים יפים, פרדס שזיפים וברווזים רבים המשוטטים חופשי. במבצר ישנם 5 פעילויות עיקריות: שביל האבירים, שביל המגדל (את שניהם עשינו); ביקור בגנים, סיור מודרך ומופע הבזים (עליהם ויתרנו).
בשביל האבירים ראינו חדרים מסוימים, בחלק מהם היו תחפושות שונות מימי הביניים שהבנות נהנו מאד ללבוש ולערוך 'קרב' עם מגנים וחרבות שהיו גם במקום. התניידנו בין החדרים ועלינו במדרגות לוליינות לקצה הטירה, משם תצפנו על נוף מרהיב לעבר האזור דרך חלונות צרים. כל המסלול לקח לנו כשעה, ואז מוטי ירד למטה עם הבנות ואני עליתי בשביל המגדל הקצר, בו ניתן להתרשם ממבנה הטירה ולתצפת לעבר חלק מהאזור.
טירת מוידן
חזרתי אל האחרים ואז יצאנו לשביל סובב הטירה. וויתרנו על הגנים והלכנו לראות את הנחל, זרקנו לחם בתקווה שמישהו יצוץ, ואכן תוך דקה התאספו להם להקת ברווזים ושחפים נלהבים. זה ממש כיף כל פעם מחדש! מרוצים, ממשיכים בשביל ומגיעים לפרדס מהמם, שם ישבנו על ספסלים, נשנשנו קצת וגם קטפנו ואכלנו קצת שזיפים טעימים. היינו במקום שעתיים וחצי בניחותא וממש נהנינו!
ברווזים ושחפים זה הדבר הכי כייף
פרדס שזיפים
יצאנו חזרה לרכב, שוב דרך סמטאות העיירה. עברנו ליד גלידרייה ואכלנו שם גלידות טעימות מאד. מהעיירה יצאנו לכיוון החברים באמסטרלבין, רבע שעה נסיעה בלבד. התארחנו לארוחת ערב אצל חברה ותיקה טובה של המשפחה שלי, ובני משפחתה. היה ממש כיף. הבנות פגשו אותה בפעם הראשונה אך התחברו אליהם נהדר, גם בזכות האנגלית השוטפת שלהן. אכלנו ופטפטנו 3 שעות בכיף עד שהדר כמעט נרדמה בחיבוק ממושך על החברה ואז יצאנו, 25 דקות נסיעה לדירה. הבנות נרדמו ברכב וכך העברנו אותן למיטות. כל הלילה ירד גשם.
יום 9- יום שבת 17.8.2019:
יום טיול האחרון שלנו. יום מאד גשום ברחבי הולנד. נסענו לאוטרכט, העיר העתיקה ביותר בהולנד, והתחלנו את הביקור במוזיאון הרכבות, שעליה שמענו בעיקר דברים טובים. זאת למרות שאף אחד מאיתנו אינו חובב רכבות כלל. הביקור התחיל עם מספר רכבות ישנות ושמורות עליהם ניתן לעלות ולרדת. בהמשך נכנסים למוזיאון עצמו, שם יש עוד הרבה רכבות וגם כל מיני פעילויות כייפיות שונות, למשל מספר ילדים יחד "מושכים" קרון. מספר חדרים נוספים מציגים דגמים מוקטנים של רכבות שונות, מלוות בהסברים אודות אותן הרכבות במציאות.
אזור רחב שנחמד מאד לילדים זה אזור משחקים בחצר, אותה מקיפה רכבת עליה ילדים יכולים לעלות לסיבוב שמח של כמה דקות. במקום גם אגמון קטן שילדים יכולים לשוט בסירות קטנטנות; מעין הר עם מגלשות, והכי כיף היה הסימולטור המדמה נסיעה ברכבת.
מוזיאון הרכבות
בסך הכל היינו במוזיאון בשלוש שעות. החלק שהכי נהנינו בו היה החצר המשחקים. מי שאוהב רכבות במיוחד בהחלט יהנה הרבה יותר במקום.
במקור, רצינו ללכת מהמוזיאון לעיר העתיקה, מרחק של כעשר דקות הליכה. אך ירד גשם כשיצאנו, אז שינינו תוכניות ונסענו הישר לקניון הסמוך לעיר העתיקה (Hoog Catharijne) ואם תהיה הפוגה מהגשם, אולי אף נבקר שם. בינתיים הגענו לקניון וחיפשנו מסעדה לאכול. מצאנו ואכלנו במסעדה איטלקית טעימה (Vapiano), שסגנון ההגשה שם שונה ממה שהכרנו- מקבלים בכניסה כרטיס לכל אחד, יש מספר דוכנים, כל דוכן ואוכל שלו. אוכל שמזמינים מאותו הדוכן, מכינים לך אותו במקום, ויש להטעין את הכרטיס באוכל שהזמנת. אחרי זה מתיישבים לאכול. ניתן לגשת שוב לדוכנים להזמין עוד אוכל. בסיום הארוחה, מחזירים את הכרטיסים ומשלמים עבור מה שהוזמן.
אחרי הארוחה, עשינו סיבוב קניות קצר. קנינו לבנות נעליים חדשות לחורף ועוד קצת בגדים. הבנות מרוצות וכך גם אנחנו. עייפים, יצאנו לדירה ב 18:00. כרגיל, בנסיעה השמיים נצבעו בכחול....
אנדרטת השואה (ליד המוזיאון הרכבות)
מחוץ לקניון
חשבנו כבר שסיימנו את הטיול. שחוזרים לדירה, נארוז את כל הדברים, נעשה אמבטיה, נאכל משהו זריז ונלך לישון מוקדם. אך איך שראינו שהשמיים כ"כ יפים, החלטנו לדחות את 'סיום הטיול' להליכה ארוכה. הלכנו עד לקצה היישוב והמשכנו בשביל אותו ראינו בדרכנו כל יום אך לא הספקנו לעבור בו. אותו השביל הוביל אותנו לעדר כבשים ממש מקרוב, לטחנות רוח ולמרינה מקסימה. שלא לדבר על כך שכל הטיול ליווה אותנו צבעי שקיעה יפהפיים. לגמרי סיום טיול אותנטי מופלא. אחרי שעה וחצי טיול, חזרנו לכיוון הדירה. עברנו ליד מסעדה מקומית והחלטנו לבדוק אותה. ראינו בתפריט "מרק בצל" והחלטנו מיד להיכנס אליה. המרק היה ממש טעים! כך גם נשנושי העוף המצופה והצ'יפס. שלא כהרגלנו, הזמנו גם קינוח כפרידה. צלחת הקינוח כלל עוגת שוקולד, מעדן שוקולד, קרטיב שוקולד וקצפת. גם זה היה טעים.
רק בעשר בלילה חזרנו לדירה, הבנות עשו אמבטיה ארוכה ואנו (אני) ארזתי את כל הדברים שלנו והעברנו רוב הדברים כבר לרכב.
יום 10- יום ראשון 18.8.19:
יום אחרון לטיול. הבוקר התעוררתי מוקדם, וארזתי כל הדברים שנותרו מאתמול והכנתי כריכים לכולם. את הבנות העברנו כשהן עודנן ישנות לרכב ויצאנו לשדה. החזרת הרכב הייתה חלקה ומשם הלכנו עם כל הדברים לעשות צ'ק אין. בשלב זה הבנות היו רעבות מאד, כך שמזל שהיה לנו כריכים ונשנושים. בדיוטי פריי יש חנויות טובות, כולל מזכרות ודוכן גבינות (אותם מחיר כמו בכמה מקומות שראינו בהולנד). המטוס הפעם היה 737. כלומר, ללא מסכים אישיים. שוב פה מאד עזרו התיקים האישיים לכל ילדה עם פעילויות שהעסיקו אותן כמעט כל הטיסה. כנ"ל לגבי נשנושים. כך אנחנו יכולנו לנוח...