יום שישי 11.8.23: אי סנטוריני, יווןהזריחה קיבלה אותנו היום בדיוק מאחור פירה, בירת האי וככה קיבלנו מראות קסומים. לבנות היה מאד קשה לקום הבוקר, כיוון שהלכו לישון מאוחר. בסוף הן קמו ב- 7:30 הלכנו לאכול ארוחת בוקר עשירה ואז התארגנו.
ב- 8:30 עלינו על מעבורת לנסיעה של 10 דק' בלבד לחוף (הספינה לא יכולה לעגון בחוף, בשל הגובה הרדוד). ככה הגענו הישר לנמל של האי.
אי סנטוריני: זהו אחד מפלאי התבל. אי מיוחד במינו, שנוצר מפעילות געשית במהלך תקופת הברונזה, בשלהי השנים 1645 - 1500 לפנה"ס. ההתפרצויות נמשכו שנים רבות לאחר מכן. התפרצות אחרונה כאן נראתה בשנת 1950.
היופי של האי מעוטרים בכפרים שהבתים מסוידים בלבן ומאופיינים בגגות תכולים; סמטאות צרות ושפע של מדרגות.
מס' דקות הליכה לתחנת רכבל ועלינו לעיר פירה. הנופים ק-ס-ו-מ-י-ם-!!! אפשר גם לעלות וגם לרדת רגלית או רכובים על פרדים.בפירה שוטטנו בסמטאות צרות בין חנויות וגם קנינו לנו מספר מזכרות. עברה רק שעה וחצי והבנות החליטו שהן רעבות... אז ישבנו לאכול בוקרהיים במסעדה הצופה נוף יפה לעבר החלק המזרחי של האי השומם אם כי מיוחד אף הוא. היה טעים.
המשכנו, חזרנו לכיוון הרכבל ואז ירדנו לטיילת ארוכה הצופה על כל האזור המערבי של האי, כולל אי הגעש שממול. נופים פשוט אדירים! לאורך הטיילת ישנם בתים פרטיים, בתי מלון ומסעדות. טיילנו בו כ- 45 דקות ובדרך גם קנינו לנו דובדבנים גדולים וטעימים לנשנוש להנאת הבנות. כמובן שצילמנו מלא ועשינו לנו בוק משפחתי.
התלבטנו אם להמשיך לאויה, עיירה מקסימה נוספת באי אליה צריך לקחת מונית. החום הכבד והבנות העייפות הכריעו, ונזכרנו שאנחנו אמורים להיות בטיול רגוע ולא דחוס, וב- 13:30 חזרנו ברכבל לנמל משם לקחנו מעבורת חזרה לקרוז. שם אכלנו צהריים, שיחקנו הרבה ספיד וגם הלכנו לבריכה ולג'קוזי. היה כיף. שמחנו על החלטה הזו, ככה אנחנו מרוויחים זמן משפחתי כייפי כשכולנו רגועים ושמחים.אחרי מנוחת אחה"צ והתארגנות, הלכנו לאכול ארוחת ערב "שבת" משם ראינו שקיעה מהממת ודמדומים נהדרת מעל סנטוריני. בערב עשינו שוב טורניר ספיד והלכנו מוקדם לישון.
יום שבת 12.8.23: קושאדאסי, טורקיה
הפעם לא התעוררתי לראות את הזריחה. שבת, בא לנוח עוד קצת. בסוף קמתי ב- 7:00 הבנות משכו בשינה, אז עליתי למרפסת הקרוז לראות את העיר היפה. אחרי שכולם סוף סוף קמו, הלכנו לאכול ארוחת בוקר, התארגנו ורק ב- 9:30 יצאנו לתור את העיר. לא הייתה בכוונתנו בכל מקרה לבלות את כל היום בעיר.
קושאדאסי: אחד מאתרי נופש הפופולאריים בטורקיה. רחובות העיר רצופי חנויות, בתי קפה ומסעדות. במקום טיילת חוף ארוכה, חופים, אי היונים, מדרחוב לגבעה...
תחילה הלכנו לכיוון המבצר. בדרך הבנות ראו פינת משחקים והחליטו לנסות. אחרי שפירקו קצת אנרגיות, המשכנו. מן המבצר נשקפים נופים מאד יפים. מאד חם כאן בעיר.
אי היונים: האי, שבו עומד מבצר ביזנטי ששימש בתקופת השלטון העותומני כהגנה על החוף מפני התקפות של שודדי ים. כיום, האי מחובר ליבשה וניתן לטייל סביבו ולתצפת על העיר מהצדדים.
אחרי מנוחת מים ונשנושים, המשכנו ונכנסנו לשוק כזה, מתחם עם שפע של חנויות, לעיתים נכנסנו גם לסמטאות. לא אהבנו את העובדה שהמקומיים ניסו להכניס אותנו לחנות לקנות משהו. נכנסנו רק לאלה שלא מכריחים אותנו להיכנס אליהם. קנינו מספר דברים נחמדים. לא יקר שם. בסה"כ הסתובבנו 3 שעות ואז כצ'ופר, הבנות קנו גלידה בגביעי פרח.
חזרנו לקרוז, אליו הגענו ב- 13:00. התארגנו והלכנו לאכול צהריים. ואז כרגיל, ספיד- הפעם בפינת ישיבה בקרוז, מנוחה, סידרתי קצת את הדברים שלנו. הבנות שוחחו בשיחת וידיאו עם חברותיהן והראו להן את הספינה. מאוחר יותר, הלכנו למרכז שירות לאורחים ושאלנו לגבי ביטול הטיפים דרך הכרטיס האשראי, על מנת שנשלם עצמאית, והסבירו לנו מה צריך לעשות. בסה"כ אין בעיה בכלל. תודה גדולה לאחי ואשתו על הטיפ! כנגד כל הסיכויים, שאלנו גם איפה נוכל למצוא את הכובע של הדר שנאבד, הוא הלך לבדוק ותוך שנייה הוציא שני כובעים שנאבדו- ואחד מהם היה שלה!מוטי הלך לנוח ואני הלכתי לשחק שפל-בורד עם הבנות. היה רוח, והבלוק נמצא בדיוק בצל כך שהיה מאד נעים! נהננו מאד. ואז מוטי והבנות הלכו לשחות קצת. התארגנות, ארוחת ערב, ולישון...
יום ראשון 13.8.23: אי מיקונוס, יוון
יום עגינה האחרון שלנו, היום אנו באי מיקונוס בו מוטי ואני היינו לפני 15 שנה וזכרנו אותו לטובה.
עליתי למרפסת בדיוק בזמן לקבל את הזריחה המהממת. רוח עז קיבל את פניי. אחרי שטף של צילומים, חזרתי לחדר בדיוק כשמוטי קם. הבנות קמו ללא בעיה הפעם. התארגנו, עלינו לאכול ארוחת בוקר. הפעם כולנו אכלנו לשובע. חזרנו לחדר לקחת את הדברים שלנו ויצאנו ב- 9:00 לקרוע את האי.
הגענו לנמל החדש של האי, משם לקחנו מונית-ים (2 € לאדם לכיוון, 12 דק' נסיעה) לנמל הישן- שם נמצאים רוב מוקדי העניין.
אי מיקונוס: האי מאופיין בנופים צחיחים, בתים לבנים קטנים עם דלתות כחולות, סמטאות צרות וציוריות, ים בגווני טורקיז מכל עבר וטחנות רוח הפזורות ברחבי האי, שנבנו במאה ה- 16 ע"י הוונציאנים כדי לטחון קמח. הן נבנו מעץ וקש. מאז המאה ה- 20 טחנות אלה שופצו ושוחזרו לטובת מגורים פרטיים של מקומיים.
ישבנו על גדות החוף. נשנשנו ותצפנו על גלים עוצמתיים מתקרבים אלינו ומתנפצים חופשי מולנו ועל וונציה הקטנה מהצד. כיף.חזרנו לסמטאות וסתם הלכנו לאיבוד בתוכן. פה ושם קנינו מס' דברים נחמדים והגענו למקומות מפתיעים.
וונציה הקטנה בנויה משורות בתי דייג נפרשות לאורך קו המים עם מרפסות תלויות מעל הים. בתים אלו השתייכו לסוחרים עשירים או רבי חובלים.
בהמשך הגענו חזרה לנמל, ישבנו על ספסל ונשנשנו עוד קצת... על המפה המקומית ראיתי כמה ציוני דרך והחלטתי שננסה ללכת אליהם, למורת רוחם של מוטי והבנות. עלינו בסמטאות לגובה, מלא מדרגות לצד בתים פרטיים. בשלב מסוים, רגע לפני הסוף, מוטי והבנות "פרשו" לשבת בצד על המדרגות ואני המשכתי. למעלה נשקף נוף מרהיב לעבר האזור, שם יש גם טחנות רוח גדולה סגורה. מס' תמונות וחזרתי לנוח יחד עם האחרים וגם עשינו תמונות בוק יפות, כשהרקע כולו לבן כמעט (של הבתים והריצוף).
חזרנו לנמל, היו שם מלא שחפים מתעופפים מעלינו. הבנות קנו גלידות וישבנו לאכול לצד הנמל. ואז עלינו על מונית ים וחזרנו לנמל החדש ב- 13:15 ועלינו על הקרוז. גם היום היה מקסים וממצה.התארגנו ואז עלינו לאכול צהריים. שיחקנו ספיד, נחנו, המשכתי לארוז רוב הדברים שלנו...
ב- 17:00 יצאנו "לבלות"- טיפוס קיר, שפל בורד, הסתלבטות על כיסאות נוח והגיע הזמן כבר לארוחת ערב - האחרונה על הקרוז. בשל הערב ה"מיוחד", הכינו מפל שוקולד כזה ומלא קינוחים משגעים לעין. היה גם שפע של פירות נהדרים. האוכל כולו בכלל היה מעולה אף הוא. אחרי ששבענו, חזרנו לחדר ושיחקנו ספיד קצת. סיימתי בעיקרון גם לארוז כל הדברים. ב- 20:00 הלכנו לראות מופע סיום הקרוז. הבנות רקדו אפילו. חזרנו לחדר, התקלחנו כולנו והלכנו לישון, לא לפני שהשארנו מחוץ לחדר את כל 4 המזוודות שלנו.
תהליך היציאה הולך כך- קיבלנו תגים בצבע מסוים ונקבע לנו שעת יציאה מסוימת. את התגים שמנו על המזוודות. מחר בבוקר, אחרי שנרד, המזוודות יחכו לנו בקבוצת הצבע המסוים שקיבלנו. כמה נעים שזה כ"כ מסודר! אנשים שהודיעו מראש שיש להם טיסת בוקר לתפוס, רשאים לרדת בשעה מוקדמת יותר וקיבלו שעת יציאה מסודרת. ניתן גם לבקש בשירות הראשי שינוי אם יש צורך בכך.
יום שני 14.8.23: אתונה, יוון
הספינה עגנה בפיראוס, יוון כבר מ- 4:00 בבוקר, כך כשקמנו בבוקר כבר היינו שם. התעוררתי ב- 6:30, הלכתי לראות אם יש זריחה כלשהיא לתפוס. מצאתי מקום אפור ומכוער, ואפס זריחה. העיר עוד לא התעוררה אפילו כדי לקבל אותנו.
התארגנו, ולאט לאט הערנו גם את הבנות. בשבע הלכנו לאכול ארוחת בוקר עשירה. חזרנו לחדר, לקחנו כל הדברים שלנו ועלינו לאזור משם יצאנו כקבוצה לקומה 1 ליציאה מהאונייה. היציאה הייתה מהירה ומאד נוחה. הגענו לאולם היציאות שם אספנו את המזוודות שעמדו באופן מאד מסודר, והלכנו לתחנת מוניות.רק במונית הבנו שיש מחיר קבוע לנסיעה למרכז העיר, שעמד על 45 € (!) לנסיעה של 20 דקות בלבד למרכז אתונה - בירת יוון.
הגענו לכיכר מונסטיראקי, הישר לתחנת לוקרים שם שמרנו את המזוודות בהם עד אחה״צ. הגענו ב- 9:00 ושמנו עד לשעה 17:00. העלות - 12 € ללוקר אחד, שמספיק לשני מזוודות בינוניות. התהליך נעשה כולו דרך אתר בפלאפון, לפי ההוראות שעל הלוקר עצמו, יחד עם המספר. אחרי שנשארנו רק עצמנו ותיקי הצד שלנו עם שפע של מים שמילאנו בספינה, הלכנו לתור את הכיכר.
כיכר מונסטיראקי: זהו הכיכר המרכזית של אתונה עם שפע של חנויות שונות, מעניינות ופחות מעניינות. כן נמצאים בה מספר נקודות היסטוריות.
מצאנו אותה אפורה, מכוערת, מלאה בגרפיטי, הומלסים, החנויות בכלל סגורים…. נראה שהעיר לא התעוררה עדיין. בינתיים הלכנו לתצפת על אקרופוליס מרחוק ועל אתרים היסטוריים הנמצאים כאן. עשינו כמה תמונות בוק להנאתי.
אחרי זה הלכנו להכיר את האזור ולראות איך היא מתעוררת. בינתיים הגענו לחנות צעצועים גדולה, שם הבנות שמחו לרכוש מספר דברים, גם לבית ספר. אציין את החנויות בהן היינו-
* חנות ״עמי ותמי״: בתפאורת הסיפור, עם מבחר של ממתקים לרכישה, יש כאן גם גלידרייה ולשם כך הגענו. דרי קנתה כאן גלידה- 3.8 € לגביע. היה לה טעים מואר.
* גלידריית ״מונה ליזה״: סמוכה לחנות הקודמת. כאן סתיו קנתה את הגלידה שלה- 5 €. המיוחד כאן זה קיר עם מפל שוקולד.
בשלב זה הבנות, שרק עתה סיימו לאכול גלידות, העירו שהן רעבות… אז הלכנו לחפש מסעדה. בחרנו באחת והתיישבנו לאכול שם. נחמד ולא כ״כ יקר. אחרי ששבענו, המשכנו להסתובב. נכנסנו לחנות H&M וקנינו מספר בגדים.
* בית הקפה ״Little Kook״: בתפאורת הסרט ׳אליס מארץ הפלאות׳. איזה תפאורה… כולנו פערנו את הפיות, מקום מהמם!!! המלצריות לבושות כמו אליס והמלצרים כמו הכובען המטורף. כאן הזמנו את המנה המבוקשת- נעל שוקולד צבוע בורוד ובתוכו גלידה, וספל עם גלידת וניל. מוטי הזמין קפה לאטה. לו היה טעים, לבנות זה היה יותר מדי. ביחד שני אלה עלו 18.7 €. העיקר החוויה.
פה ושם המשכנו לטייל עוד קצת או שישבנו לנוח קצת. ב- 16:30 אספנו את המזוודות מהלוקרים, ניגשנו לתחנת הרכבת הסמוכה ונסענו במטרו, נסיעה של 48 דק׳ (9 € לאדם) הישר לשדה״ת.
אכלנו ארוחת ערב מוקדמת במסעדות שונות וישבנו באותו מתחם. סיימנו בדיוק בשעה שצריך לעשות צ׳ק אין וניגשנו לדלפק. ביקשנו נציג דובר עברית וקיבלנו פקיד מקסים, שליווה אותנו אחרי התשאול גם לבידוק דרכונים, משלוח המזוודות ובדיקת הטרולי שעלה אתנו. הוא גם שלח שני טרוליים שלנו בנוסף למזוודה מבלי שביקשנו. כמה נחמד שאנו במינימום דברים לסחיבה.
נכנסנו לאזור דיוטי פריי. הכל שם יקר בטירוף, ישבנו על הספסל, הטענו את הפלאפונים שלנו וישבנו שעה ורבע שנותר לנו כאן… תהליך העלייה למטוס לקח די זמן, ובסוף המראנו רק ב- 22:00. הבנות היו גמורות מהיום הארוך שעבר עלינו. טוב שהטיסה בת השנתיים עברה מאד מהר. הבנות ישנו כל הדרך והיו בהלם שהגענו כבר לארץ. כל מה שאני הספקתי לעשות זה לרשום ביומן המסע את היום האחרון, ולתכנן קצת דברים והופ, כבר הגענו.
נחתנו ב- 23:45, מוטי סחב את הדר שלא הצליחה לקום, עד לבידוק דרכונים. טוב שהיה איתנו רק טרולי אחד ותיק גב. אמא שלי ובעלה אספו אותנו והסיעו אותנו הביתה, הגענו 00:45 גמורים.
תם ונשלם טיול מושלם ומיוחד במינו!
