מרילנד- אוקטובר 2017

יום רביעי 18/10/17:
הבוקר עשינו להדרוש אזרחות אמריקנית, הסיבה שבגללה הגענו לארה״ב אך בזכותה הרווחנו טיול נהדר. עשינו עוד כמה סידורים שהיינו צריכים לעשות.
בצהריים יצאנו מהעיר, אכלנו על הדרך במסעדת סאבוויי ואז הגענו למקום נדיר, שנקרא ״מרכז גולף״. יש שם גם מיני גולף, וגם מגרש עם מסלולי גולף עצמאיים, שבו אנשים ״מתאמנים״ בחביטות. עוד יש במקום כלובי בייסבול, שגם שם ״מתאמנים״. שיחקנו כולנו מיני גולף (זו הייתה הפעם הראשונה שסתווי שיחקה, אז היה נחמד). מוטי, אמא שלי ואני עשינו גם כמה מסלולי בייסבול. היה לי כיף גדול!

אחה״צ הגענו לבית של אנשים יקרים, בני משפחה רחוקה שלנו בפרבר צ׳בי צ׳ייס שבאזור די.סי ל- 4 הלילות האחרונים בטיול.
בערב יצאנו למסעדה ישראלית יוקרתית. היה טעים.

יום חמישי 19/10/17:
סוף סוף התעוררנו בשאנטי. בילינו את רוב היום בקניון וקנינו כל מיני דברים. הבנות שיחקו זמן רב באזור המשחקים וסתווי אף מצאה לה כמה חברות. גם אכלנו ארוחת צהריים שם במסעדה תאילנדית טעימה ביותר!
כשחזרנו, גילינו כמה במביים חמודיים ליד הבית של המארחים מנסים לגנוב עשבים. אחה"צ אנו והבנות הלכנו לשחק בגן משחקים השכונתית.

בערב הבנות נשארו עם אמא שלי והן והמארחים שלנו אכלו פיצה שסתווי הכינה. מוטי ואני יצאנו ברכבת תחתית לתור את העיר. אכלנו במסעדה מרקים חמים טעימים מאד באזור הבית הלבן ואז טיילנו לאורך השדרה בין אנדרטת וושינגטון לקפיטול. נהננו מאד מערב שקט לבדנו.

שישי ושבת 20-21.10.17:

סופ"ש רגוע שהתבלט במיוחד בפגישות עם אנשים שונים במשפחה שלי וקניות.
ביום שישי נפגשנו עם אחות של דודה רבא שלי, אישה יקרה מאד שהתרגשה מאד לראותנו, ועם בני משפחה נוספים יקרים גם כן. אכלנו ארוחת צהריים ביחד. לאחר מכן, נכנסנו לכמה חנויות שונות. אני קניתי סוף סוף לעצמי דברים בחנות בגדים האהובה עליי- Kohl's. כיף גדול! קנינו בשעה טובה גם פלאפונים. בערב אכלנו ארוחת ערב שבת נעימה עם המארחים והבנות שלהם- כבנות גילנו.

ביום שבת נסענו לוושינגטון ד.ס.. אמא שלי הלכה לבית הכנסת אליו הייתה הולכת בילדותה. אנו והבנות נסענו לגן החיות הלאומי הענקי. תכננו 3 שעות, חיות מסוימות והפתעות בדרך. בפועל, מסתבר (אנחנו כל פעם מחדש שוכחים) שהגן גדול מדי ושיש הרבה ללכת ושכולם כל הזמן רעבים, כך שבסופו של דבר, בילינו שם 4 שעות, רוב הזמן הולכים, שתי הפסקות אוכל ובקושי ספרנו כמות החיות ליד אחת (במילים אחרות- ראינו אולי 5 חיות). בכל זאת, נהננו מאד. היינו באזורים מסוימים מאד. במקרה זה, באזור אמזון ואפריקה- עם בע"ח אופייניים לאזורים אלו. ההתרגשות הגדולה הייתה כמובן, דובי פנדה. לקינוח בסוף היום, אכלנו גלידה. סתווי אכלה גלידה עם כדורי קרח צבעוניים (שנראה לי שאין בארץ).

לאחר הביקור בגן החיות, נסענו ונפגשנו עם אמא אצל בת משפחה נוספת, אישה מבוגרת ויקרה לנו מאד לביקור של כשעה. ואז כולנו נסענו לפוטומק, לבית של בני דודים שלנו. נפגשנו עם שתי אחיות כבנות גילנו עם בעליהם וארבע בנות (ביחד) בין הגילאים 5-10, שחטפו מיד את סתווי לשחק כל הביקור. בילינו מס' שעות מהנים מאד במחציתם. סתווי מאד התרגשה וכך גם הבנות שלהם, במיוחד הבת ה- 5 (כמעט באותה גיל כמו סתווי) וכל הבנות הכינו לנו הופעה ואכלנו ארוחת ערב ביחד. חזרנו הביתה מותשים אך מאושרים. מוטי ואני התחלנו לארוז את כל המזוודות שלנו, רק כדי לגלות שסוגרן של מזוודה אחת נשברה...

יום ראשון 22.10.17:
במקרה, המארחים התכוונו להיפרד ממזוודה אחת, אז קיבלנו אותה בשמחה כתחליף במקום לקנות אחד חדש. יצאנו לכמה קניות אחרונים, ואז ארזנו הכל, אכלנו ארוחת צהריים משביעה בבית, אמבטיות לבנות והופ, יצאנו לשדה התעופה, החזרנו רכב וטסנו חזרה לארץ דרך פריז. הדרוש ישנה רוב הדרך, לסתווי הפעם לא היה נוח בכלל והיא התקשתה לישון. אמי, אני ומוטי בקושי ישנו.

הגענו הביתה בשני אחה"צ, הבנות שמחו מאד להיות עם סבתא ג'ינה, שפינקה אותנו בבית נקי, אוכל טעים ומשחקים לבנות. חשבנו לתומנו, שהבנות ילכו לישון כרגיל בשמונה, הרי הן לא ישנו הרבה ולמחרת יקומו כרגיל לגן. התבדינו לצערי... הדרוש התעוררה בעשר בלילה עם מצב רוח מרומם, ואילו סתווי התעוררה בחצות שואלת אותנו- "מתי אפשר לקום?..." 😱

קונטיקט & ניו ג'רזי & פנסילבניה- אוקטובר 2017

יום ראשון 15/10/17:
אחרי הטיול הנפלא שעשינו בניו אינגלנד, אנחנו עוברים לחלק הבא- יותר מפגשי משפחה, יותר קניות ויותר רגוע, אלא שכל אלה- במרילנד, באזור וושינגטון די.סי. החלטנו לעשות את הנסיעה לשם, שלוקחת כ- 15 שעות, בכמה ימים בשילוב סיורים שונים.
אתמול כבר ירדנו מוורמונט לספרינגפילד, מסצ'וסטס. היום ממשיכים בנסיעה, הפעם 3 שעות דרומה דרך מדינת קונטיקט והגעה בערב לניוברוז', ניו יורק.
בדרך סטינו מהכביש המהיר ונכנסנו לאזור גבעות וביקרנו בחוות 'מארס', חווה אמריקאית טיפוסית: עדר של דלעות בכל הגדלים והצבעים; קטיף תפוחים, טיול בטרקטורון לשדה תירס, מגרש משחקים ובו הר חציר, גלגלי ענק ועוד. בילינו שם שעתיים בנעימים ואז אכלנו ארוחת צהריים במקום וגלידה והמשכנו בדרכנו לניוברוז' (במדינת ניו יורק).

הגענו למלון דרכים נוסף, עשינו צ'ק אין ואז יצאתי לשדה תעופה הקרוב ואספתי את אמא שלי, שבילתה את כל השבוע אצל אחיה במדיסן. היה טוב לראותה שוב. הבנות מאד התרגשו לראותה. יצאנו מיד לארוחת ערב בדינר הסמוך ואז היא התנדבה לשמור על הבנות, ומוטי ואני יצאנו לוולמארט להשלים (3 שעות- והעיקר בשקט) קניות שהיינו צריכים.

יום שני 16/10/17:
הבוקר אכלנו ארוחת בוקר במסעדה לארוחות בוקר- Ihop שאני כ"כ אוהבת. היה טעים מאד. לאחר מכן, נסענו כשעה דרומה וקפצנו לביקור בבית חברים טובים של המשפחה בצפון ניו ג'רזי. בילינו עמם בנעימים במשך מס' שעות, אכלנו ארוחת צהרים מפנקת ביותר וגם הלכנו ליער הסמוך וטיילנו בו. סתיו מאד שמחה לשחק עם הנכד שלהם, כמעט בן גילה.

לאחר מכן, נסענו כשעתיים לאסטון, פנסילבניה למלון נוסף. את ארוחת הערב אכלנו במסעדה סינית טעים מאד.

יום שלישי 17/10/17:
הבוקר הלכנו מס' דקות בלבד מהמלון וביקרנו ב- 'פלאי קריולה'. זה מפעל של צבעי קריולה המפורסמים. יש שם כל מיני פעילויות בנושא: המסת צבע קריולה בחום רב והפיכתו לצורה בקור עז; משחקי פלסטלינה, יצירת פאזל אישי, הדפסת ציורי תמונות, צביעת ציורים ממוחשב שיופיעו בהמשך על מסך ענקי, ג'ימבורי, וכו, וכו... כיף גדול לסתיו. הדרוש פחות התחברה לזה. כנראה צעירה מדי..
בילינו שם 4 שעות ואז אכלנו שוב צהריים במסעדה סינית בה אכלנו אמש.

3.5 שעות נסיעה לאחר מכן לאורך מדינת פנסילבניה והגעה לבולטימור בערב. עברנו כחלק מהדרך באזור האיימיש. לצערנו לא היה זמן לבקר שם, אך קיווינו לפחות לראות כרכרות סוסים- ואכן ראינו שתיים כשיצאנו להפסקת דרך. אך בכביש מהיר לא היה כל זכר להם... רוב הנסיעה הייתה משעממת. החלקים המעניינים היו חוות, חלקם עם סוסים ופרות, ושדות תירס הרבות.
מגיעים בערב לצימר נחמד בפרבר קטונסוויל, יוצאים לארוחת ערב במסעדה האהובה- פנרה ברייד ומתפנקים במרק חם, חוזרים לצימר ומתכוננים לישון. מחר יום גדול!

וורמונט- אוקטובר 2017

יום חמישי 12/10/17:
הכנו ארוחת בוקר טעים (איזה כיף שיש צימר עם מטבח מלא!). בחוץ קר מאד היום (12 מעלות). נסענו היום לחוות שלבורן, מקום אותנטי ומקסים. אל טירת החווה הגענו בטרקטורון ושם ראינו איך מכינים גבינת צ׳דר הייחודית בניו אינגלנד והיה שם אזור משחקים לקטנטנים והבנות מאד שמחו לשחק בו; התעלפנו מריחות הלחמים שמכינים במקום; ואז הסתובבנו בעדר עם חיות שונות (פרה, עזים, כבשות, תרנגולות). לצד המתחם, יש אזור נרחב של משחקים שגם בו הבנות שמחו לחקור. היה שם מיני אסם עם בובות של חיות, טרקטור עתיק לרכוב עליו, משחקי פאזל שונים וכד׳. לבסוף, יצאנו לעדר נוסף בחוץ ושם ראינו ארנבים ועוד. כשהגענו לחזירים הישנים, בדיוק הגיעה עובדת החווה עם מלא אוכל והחזירים התעוררו מתרגשים מאד לאכול. היא נתנה לילדים להאכיל אותם וסתווי שמחה מאד לזרוק להם אוכל. לבסוף, עשינו מסלול קצרצר במעלה ההר עד שהגענו לנוף קסום והתיישבנו לנשנש קצת. שם סתווי התחברה מאד לילדה מקומית והן שיחקו ודיברו כאילו הן חברות ותיקות.... זה נמשך גם בטרקטורון כשחזרנו לרכב וסיימנו את הביקור בחווה. סה״כ הבנות מאד נהנו במקום.

המשכנו לעיירה האוניברסלית ברלינגטון. החנו באזור הנמל של האגם צ׳מפליין, הלכנו לרח׳ צ׳רץ׳ העתיק ואכלנו במסעדת ׳לחם פנרה׳ ואז הסתובבנו מעט במקום ובנמל האגם לפני שחזרנו לצימר.

יום שישי 13/10/17:
יום נוסף בוורמונט, רק בקצב רגוע יותר וכמה שפחות זמן נהיגה. נסענו על כביש 100 צפונה והגענו עד עיירת סקי חמודה, סטו. בעיירה הלכנו קטע ב- ״שביל הפנאי״ ההיסטורי, שביל נחמד מאד ביער שבו ניתן ללכת או לרכב על אופניים בין גשרים, נחלים ועוד הפתעות. הלכנו כחצי שעה עד שהגענו לדשא ענק לרקע נוף יפה, שם נשנשנו והשתוללנו ואז חזרנו לרכב.

מסטו, חזרנו באותה דרך, רק שהפעם עצרנו במספר מקומות מעניינים:
התחלנו עם חנות ייצור זכוכית, שם ראינו איך מייצרים אותו. בדיוק כשהגענו, הוא התחיל להכין יצירה מסוימת. ממש מעניין. בחנות ראינו הרבה יצירות יפות. הבנות בינתיים השתעממו והחלו להשתולל אז יצאנו לפני שמשהו חלילה יישבר...
התחנה הבאה הייתה מפעל לייצור סיידר. ניתן לראות שם איך מייצרים סיידר. אנו לא ראינו, אך זכינו לטעימה. ממש טעים. לאחר מכן, אכלנו במסעדה סמוכה השייכת למפעל זה, שם אכלתי טוסט עם תפוחים טבולים בסיידר ומייפל. יאמי!!
הלאה, עצרנו בחנות קאבוט (גבינה מקומית) ולקחנו כמה טעימות. תחנה אחרונה להיום- מפעל גלידה ״בן וג׳רי״ הידוע. במקום זה החלו דרכם שני חברים, בן וג׳רי, שהחלו לייצר גלידות אלו בשנת 1978 ומכאן ההיסטוריה. ערכנו סיור מודרך במפעל, שכלל סרטון תקציר וסיימנו בטעימת גלידה מאד טעימה. את הביקור בסוף סיימנו כמובן בקניית גלידה לסתיו שנורא חיכתה לזה ולמוטי. הדרוש ישנה כל הביקור שם וכך פיספסה את הגלידה...

חזרנו אחה״צ לצימר והבנות נשאבו מיד למשחקים ״שלהן״, מה ששוב הותיר לנו אפשרות לבשל בשקט ולסדר את הדברים שלנו.
אכלנו ארוחת ערב שבת רגועה ונעימה עם באגט (במקום חלה), מיץ ענבים (במקום תירוש) ועוף טבול במייפל (רק בוורמונט מותר...) ופסטה. ערב משפחתי רגוע ונעים.

יום שבת 14/10/17:

הבוקר הבנות ניצלו את המשחקים שלהן עוד קצת ואנו התארגנו לצאת. בעשר יצאנו לדרך ארוכה דרומה בכבישים צדדים כדי שיהיה מעניין יותר. על הכביש 100 עצרנו להתרענן בקרקרים ופירות במפלי ״מוס גלן״ שביער לאומי ׳ההרים הירוקים׳, מפל גבוה ויפה הנופל לצד אחו ירוק, מדהים! ניצלתי את ההזדמנות לצלם כמה תמונות בוק.

המשכנו דרומה בכביש שלאט לאט נהיה פחות צבעוני ויותר ירוק, ומלא בחוות מנוקדות בפרות, סוסים ועזים. מראה פסטורלי קסום!

תחנה אחרונה למדינת המייפל הייתה לא אחרת מאשר... כמובן, מפעל לייצור סירופ מייפל. החווה ממש יפה, את הייצור לא ראינו, כיוון שזו לא העונה, אך ראינו את המכונה שמייצרת את הסירופ וסרטון המתאר את תהליך הייצור. ראינו גם דוגמית של איסוף המייפל מעץ. מעניין מאד. כמובן שהיו שם גם טעימות רבות. גם של גבינות. ראינו שם גם כמה חיות. יש שם גם שביל ליער, אנו וויתרנו מחוסר זמן.

בשלב זה, סטינו מכבישים צדדים ונכנסנו לכביש מהיר דרומה והגענו לספרינגפילד, מסצ׳וסטס מאוחר אחה״צ.
בערב יצאנו למסעדת ״Chuck e Cheese״ שם אכלנו פיצות וסלטים והמגניב זה שיש שם משחקי כיף לילדים. קנינו כרטיס עם 32 ׳אסימונים׳ ופשוט עפנו. את הערב הכיפי סיימנו בגלידה בעשר בלילה...

ניו המפשיר - אוקטובר 2017

יום שני 9/10/17:
הבוקר הרשינו לעצמנו להתעורר בעצלתיים. גם היום גשום בחוץ ולא תכננו הרבה דברים להיום. גם ככה, מראש אמרנו ששלושת הימים שאנו כאן יהיו רגועים.
נסענו למרכז לינקולן, לצומת כביש 112 הנופי ואכלנו ארוחת בוקר מעולה במסעדת Flapjack הפופולארית (עד כדי כך שהיה תור של כ- 20 דק׳ עד שהתיישבנו).
המשכנו בדרכנו בכביש 112 המקסימה אל תוך יער צבוע בגוונים יפהפיים של עצי השלכת, מדי פעם צצים להם נהר מים לצד סלעים; וההרים מכוסים קלות בערפל ועננים מרקדים. הדרך המרשימה לקחה כשעה והגענו לעיר קונוויי. כל הדרך לא היה גשם.

בצפון קונוויי נכנסנו לוולמארט לקניות נדרשים של כשעתיים ויצאנו מבסוטים. התכוונו בדרך חזרה לעצור על הכביש 112 לפיקניק קצר. בינתיים ירד קצת גשם ואיך שהגענו לחניון של מפלי לאוור, התחיל לרדת מבול חזק, ונאלצנו לוותר. גם על מפלי סבדיי וויתרנו (ממילא בכלל לא ראינו כל פנייה אליו לא בהלוך ולא בשוב). ניאלץ לחזור בשנית בעתיד...
חזרנו ללינקולן מאוחר בצהריים ונכנסנו למסעדת Fish and Steak House. האוכל היה טעים והמחירים סבירים. מבסוטים, חזרנו אחה״צ לצימר. הגשם רק התחזק, וכל הערב נחנו לנו.

יום שלישי 10/10/17:
התעוררנו הבוקר בשאנטי. איזה כיף זה, שלא צריך למהר לשום מקום! אכלנו ארוחת בוקר בחדר האוכל מול נוף קסום של הרים ועצי השלכת.
לאחר מכן, נסענו מס׳ דקות בלבד והגענו למרכז המבקרים של פארק המדינה פרנקוניה נוץ׳. עשינו את המסלול ׳הפלום׳. אורך המסלול הוא כשעתיים. אנו מראש תיכננו שלוש שעות של שקט במקום. הליכה ברוגע כזה ביער יפהפה תחת עצי שלכת גבוהים, לצד נהרות וגשרים, מול הרי ענק. כיף גדול! כחלק המסלול, עלינו במדרגות לאורך קניון גרניט צר כשאנו עוקבים אחר מפל עצום, הממשיך לזרום למפל ומים נוספים. מחזה יפהפה ביותר, בייחוד כשזה משתלב באחו ולצד עלים ועצים צבעוניים. יופי פשוט נדיר! הבנות בהתחלה גם הלכו יפה. הדרוש השתעממה לאחר כחצי שעה כך שפה ושם התיישבנו לנשנש קצת. לקראת המסלול המתקדם, סתווי התעייפה וביקשה שירימו אותה. הצלחנו לשכנע אותה ושיחקנו בתופסת וככה כחצי שעה פשוט רצנו ביער ושיחקנו מה שהועיל להתקדם במסלול 😁

כשסיימנו את הטיול הנהדר, נסענו למרכז לינקולן ואכלנו פיצה טעימה מאד ולאחר מכן, אכלנו גלידה טעימה בגלידרייה הסמוכה. אכלנו שם לראשונה גלידת אוכמניות בצבע סגול. היה טעים!
לאחר האוכל, חזרנו לצימר ואת כל אחה״צ והערב הקדשנו למנוחה. חלק מהזמן גם יצאנו לטייל קצת בין בתי הרחוב. ראינו שם עץ אוכמניות ועץ עם תפוחים קטנטנים. בכמה מבתים קישטו לכבוד החג ליל כל קדושים הקרב ובא. ממש כיף, האותנטיות האלו!

יום רביעי 11/10/17:
ארזנו את כל הדברים שלנו, אכלנו לארוחת בוקר כל מה שנשאר לנו בצימר ויצאנו לדרך. בסוף היום אנו אמורים להגיע לוורמונט. תכננו בוקר במיני גולף בלינקולן, צהריים במסעדה הידועה באזור ונסיעה לצימר. יצאנו בעשר בבוקר אל מיני גולף, אך מסתבר שהוא סגור כבר לעונה, למרות שהיה מצוין אחרת באתר. אז נסענו קצת על הכביש 112 ועצרנו ביציאה הראשונה בתוך היער הלאומי וטיילנו כשעה לצד עלים צבעוניים ועל גשר מעל נהר רחב. הבנות העיפו באושר רב את העלים שנשרו וישבנו לנשנש פירות. היה כיף מאד.

המשכנו לכיוון כשאנו סוטים מהכביש המהיר ונוסעים בכבישים צדדים לכיוון הצימר. לאחר כחצי שעת נסיעה. מגיעים למסעדת Polly's Pancakes, לצד נופי הרים. היה ממש טעים! הייחוד בכל האזור זה המייפל שמייצרים במקום כך שהוא טרי מאד ובכלל הפנקייקים מיוחדים. אני אכלתי פנקייקי בננה עם שוקולד צ׳יפס. פשוט יאמי! הבנות משום מה לא אהבו והעדיפו טוסטים (שגם את זה טעמתי והיה ממש טעים).
המשכנו בדרך, כשאנו נוסעים בכבישים יפהפיים לצד עצי עלי שלכת בצבעים מגוונים ביותר, הרים מפציעים ובתים מנקדים פה ושם בצבעים וחומרים מגוונים. מראה ייחודי ויפהפה ביותר! לאחר כשעתיים נסיעה, הגענו לצימר בעיירה ההיסטורית ווטרברי שבמרכז המדינה, בבית ויקטורי עתיק שנבנה בשנת 1890 שהדבר הכי טוב בו זה משחקים שאליהן הבנות נשאבו מיד ושיחקו בהן שעות, גם עת שאנו בישלנו ארוחת ערב, ואז התיישבנו לאכול.

דרום מיין- אוקטובר 2017

יום שבת 7/10/17
התעוררנו כולנו הבוקר בשאנטי, סוף סוף כולנו בשעה נורמלית. הדרוש פגשה לראשונה את ג׳ו. אכלנו ארוחת בוקר אחרונה במלון המקסים, סידרנו את כל הדברים שלנו, עשינו כביסה, טיילנו מעט בחוץ ובעיקר בילינו את הזמן עם ג׳ו המתוק בנעימים.
ב 12 עשינו צ׳ק אאוט ונפרדנו בעצב. נסענו כשעה וחצי (היו פקקים. בד״כ זה לוקח רק שעת נסיעה) לכיוון יורק, מיין. מאחר והקדמנו קצת, עשינו פיקניק קל על גבעה קטנה לצד הכביש הראשי וישבנו בשולחנות פיקניק שעמדו שם. הייתה ממש הרגשה של מיין האמיתית: עצים עתיקים נוסח המדינה ומתלה שושנת הרוח שעל בקתה שם.

ב- 15:00 עשינו צ׳ק אין למלון שהזמנו ללילה אחת והגענו לחדר. הבריכה הייתה קרה מדי, אז עשינו אמבטיה חמה במקום. אי אפשר להגיע למיין ולא לראות מגדלור- נק׳ ציון לאומי או לפסוח על לובסטר- מאכל לאומי, אז אחה״צ קפצנו למגדלור Nubble Lighthouse, אחד המגדלורים המצולמים ביותר במדינה. אמנם היה קצת ערפל, אולם זה רק הגביר ליופי של המקום. לאחר מכן, הלכנו לאכול במסעדה הסמוכה, Fox Lobster. ברגע האחרון החלטנו לוותר על לאכול לובסטר, אולם האוכל שהזמנו היה מאד טעים! בערב חזרנו לחדר ונחנו.

יום ראשון 8/10/17
הבוקר הדרוש התעוררה בחמש וחצי עם קצת חום. בחוץ אמנם התחיל כנאה, עת שאכלנו ארוחת בוקר והתארגנו. אך מיד לאחר שיצאנו לדרך, הגשמים המטירו ברובם ללא בושה, כך שנאלצנו לא רק לצפות בעיירת יורק המקסימה ואח״כ גם בעיירת אונגקוויט כשאנו בתוך הרכב, גם הבנות נאלצו להתקע במושביהן..
בסופו של דבר, הגענו לאונגקוויט ביץ׳ למעין איון מפורץ, שהכל סביבו ים ונכנסתי לחנות מזכרות לקנות גלויה ומגנט חובה מהמדינה.

ואז יצאנו לכיוון היעד הבא עם עצירה לראשונה בוולמארט בפורטמאות׳, ניו המפשיר. דרך לשם הייתה פשוט מקסימה- הכל סובבנו עצים בכל מיני צבעי השלכת. בסופר היו כמה דברים שהיינו צריכים. לאחר שהבנות ״נכלאו״ ברכב, הן שמחו מאד להשתחרר ולהשתולל במרחבי הסופר. מדדנו וקנינו כשעה וחצי ואז אכלנו במסעדת KFC הסמוכה.
המשכנו צפונה לכיוון עיירת סקי לינקולן, בו נמצא הצימר שהזמנו מראש לשלושה לילות. כל הדרך (140 ו- 93) ליוותה בנופי שלכת קסומים. בהתחלה ניצני שלכת רק, אך ככל שהתקדמנו, הצבעים החלו להתגוון ולהתייפות.
בחמש אחה״צ הגענו לצימר החמוד (לא יותר), מול הרים יפהפיים של ההרים הלבנים, מצפים בקוצר רוח לחקור אותם לעומק בימים הקרובים. את כל הערב הקדשנו בצימר. טיילנו מעט בשכונה ופשוט נחנו. הבנות צפו בסרט במחשב.

בוסטון, מסצ'וסטס - אוקטובר 2017

יום רביעי 4/10/17:
לפנות בוקר שעון מקומי- נחתנו בנמל התעופה קנדי שבניו יורק. הצ'ק אין היה די ארוך ומתיש. בעיקר הליכות ארוכות לעייפה ממקום למקום, אם כי ביקורת הגבולות נעשות באופן ממוחשב בלבד, מה שהיה יחסית מהיר למרות שמדובר בשירות עצמאי. לבסוף הגענו אל הכבודה איתם היינו צריכים להעביר לדלפק מסוים להחלפת טיסה פנימית לבוסטון. לאחר הבידוק ביטחונית הקפדנית, נכנסנו לאזור דיוטי פרי. בחרנו מעדניה לאכול וישבנו במקום אחד להעביר בו את הזמן.
ב- 10:30 נחתנו בשדה התעופה של בוסטון. צ'ק האאוט היה ממש זריז. תוך כרבע שעה היינו כבר בחוץ כולל כל המזוודות ועלינו לאוטובוס חינמי שלוקח נוסעים למתחם השכרת רכב בכל מיני חברות שונות. אנו השכרנו רכב גדול מסוג SUV בגודל Full Size וכך היה מלא מקום לכל הדברים שלנו והעיקר- מרווח ונוח. משם נסענו כחצי שעה עד למלון אותו הזמנו מראש סוויטה משפחתית.
המלון ממש נהדר, בייחוד הסוויטה הכוללת מטבח מאובזר, סלון וחדר שינה עם שני מיטות זוגיות. ביצענו צ'ק אין מוקדמת (ביקשנו מראש והם הסכימו בשמחה) ונחנו קצת בחדר.
מאוחר יותר יצאנו לאכול במסעדת Panera Bread הזכורה לנו היטב מטיולנו הקודם והתאוששנו מלחם ומרק ואז עברנו בסופר לקנות אוכל, וחזרנו לחדר. היה השעה כבר שש בערב, והדר נרדמה עמוק איך שחזרנו, ומוטי וסתווי נרדמו באזור שבע. נפלאות הג'ט לג...

יום חמישי 5/10/17:
ציפינו שהבנות יתעוררו לנו בשעות הבוקר המוקדמות- אך התבדינו, למזלנו הרב. הן ישנו עד 6:30. סתווי אמנם התעוררה ב- 3:00 אך נרדמה חזרה מהר, כך שכולנו ישנו טוב.
ירדנו לארוחת בוקר עשירה במלון ואז יצאנו לתור את בוסטון. בחוץ היה יום ממש נאה. אמי לקחה אותנו לתחנת רכבת ואנו נסענו ברכבת ואז במטרו הישר לפארק ״בוסטון קומון״ בו טיילנו מס׳ שעות: רדפנו אחרי סנאים ונשנשנו עמם קרקרים, הבנות שיחקו בגן משחקים של ׳קרמיט הצפרדע׳, טיפחנו את אמא ברווזה וילדיה, שיחקנו מחבואים...

המשכנו בטיול בעיר- הפעם כשאנחנו הולכים בעקבות שביל אדום מסומן, שביל הנקרא ׳שביל החרות׳ והלכנו דרך מבנים היסטוריים לשוק קווינסי. בכניסה לשוק, קיבלו אותנו מופעי רחוב חמודיים. בשוק עצמו, בדקנו איזה אוכל יש שם וקנינו לנו אוכל סיני לארוחת צהריים מאוחרת וישבנו לאכול בחוץ לצד איש מחופש לתקופה של פעם והתבדחנו למה הוא דומה.

כאן סיימנו את הטיול בעיר, אותה מאד אהבנו, ולקחנו מטרו ואז רכבת לפרבר ניידהם, שם אמא אספה אותנו ונסענו לבקר קרובי משפחה שלנו, המתגוררים כאן. את כל הערב בילינו במחציתם בביתם הענק והיפהפה, אכלנו פיצה לארוחת ערב, הבנות שיחקו עם הבנים שלהם וממש נהנו. זה היה ממש מרגש לפגוש אותם לאחר כ- 20 שנה שלא התראינו! בדרך חזרה למלון, הבנות נרדמו עמוק.


יום שישי 6/10/17:
היום הבנות התעוררו בארבע לפנות הבוקר ולמרות שניסינו להרדים אותן בחזרה, תמיד אחת מהן שיחקה עם השנייה ופשוט נכשלנו. אז בארבע וחצי הכנסנו אותו לאמבטיה מרעננת ולאט לאט התעוררנו אף אנחנו.
גם היום יצאנו ברכבת ואז במטרו לבוסטון, אלא שהיום אמא הצטרפה אלינו לטיול לשמחתנו הרבה. ירדנו בתחנת סאות׳ סטטיון והלכנו קצת ברגל לצד נופי בוסטון יפים אל המוזיאון לילדים. במוזיאון בילינו ארבע שעות מהנות מאד. היינו בחדר כוח, חדר בועות; חדר משחקייה לקטנטנים- להדר וחדר גן ילדים- לסתיו; חדר כבאיות וכד׳, הבנות היו בעננים!

מהמוזיאון לקחנו מטרו וירדנו בתחנת האווארד והגענו לאזור אוניברסלי נעים מאד. שמענו תזמורת מקומית, אכלנו במסעדה מקסיקנית לארוחת צהריים; ביקרנו בחנות לספרי ילדים וספגנו אווירה נעימה מאד של בניינים עתיקים ואנשים צעירים בעיקר.

חזרנו מאד מאוחר למלון לאחר שהתעכבנו ממה שחשבנו בשל שעות הרכבת וסתיו נרדמה באוטו בנסיעה קצרה חזרה למלון ולא הצלחנו להעיר אותה. אמא עשתה קניות ואני בישלתי ארוחת ערב שבת וחיכינו לג׳ו, בן דודי היקר שמתגורר במדיסן אך הוא עובד רוב הזמן כשעה מכאן, אז הוא הצטרף אלינו ומאד שמחנו לראותו כשהגיע. דיברנו הרבה ובינתיים סתיו התעוררה ומאד התרגשה לראותו ולא הפסיקה לקשקש איתו באנגלית (לבריאות, טוב לתרגול).