יום חמישי 12/10/17:
הכנו ארוחת בוקר טעים (איזה כיף שיש צימר עם מטבח מלא!). בחוץ קר מאד היום (12 מעלות). נסענו היום לחוות שלבורן, מקום אותנטי ומקסים. אל טירת החווה הגענו בטרקטורון ושם ראינו איך מכינים גבינת צ׳דר הייחודית בניו אינגלנד והיה שם אזור משחקים לקטנטנים והבנות מאד שמחו לשחק בו; התעלפנו מריחות הלחמים שמכינים במקום; ואז הסתובבנו בעדר עם חיות שונות (פרה, עזים, כבשות, תרנגולות). לצד המתחם, יש אזור נרחב של משחקים שגם בו הבנות שמחו לחקור. היה שם מיני אסם עם בובות של חיות, טרקטור עתיק לרכוב עליו, משחקי פאזל שונים וכד׳. לבסוף, יצאנו לעדר נוסף בחוץ ושם ראינו ארנבים ועוד. כשהגענו לחזירים הישנים, בדיוק הגיעה עובדת החווה עם מלא אוכל והחזירים התעוררו מתרגשים מאד לאכול. היא נתנה לילדים להאכיל אותם וסתווי שמחה מאד לזרוק להם אוכל. לבסוף, עשינו מסלול קצרצר במעלה ההר עד שהגענו לנוף קסום והתיישבנו לנשנש קצת. שם סתווי התחברה מאד לילדה מקומית והן שיחקו ודיברו כאילו הן חברות ותיקות.... זה נמשך גם בטרקטורון כשחזרנו לרכב וסיימנו את הביקור בחווה. סה״כ הבנות מאד נהנו במקום.
המשכנו לעיירה האוניברסלית ברלינגטון. החנו באזור הנמל של האגם צ׳מפליין, הלכנו לרח׳ צ׳רץ׳ העתיק ואכלנו במסעדת ׳לחם פנרה׳ ואז הסתובבנו מעט במקום ובנמל האגם לפני שחזרנו לצימר.
יום שישי 13/10/17:
יום נוסף בוורמונט, רק בקצב רגוע יותר וכמה שפחות זמן נהיגה. נסענו על כביש 100 צפונה והגענו עד עיירת סקי חמודה, סטו. בעיירה הלכנו קטע ב- ״שביל הפנאי״ ההיסטורי, שביל נחמד מאד ביער שבו ניתן ללכת או לרכב על אופניים בין גשרים, נחלים ועוד הפתעות. הלכנו כחצי שעה עד שהגענו לדשא ענק לרקע נוף יפה, שם נשנשנו והשתוללנו ואז חזרנו לרכב.
מסטו, חזרנו באותה דרך, רק שהפעם עצרנו במספר מקומות מעניינים:
התחלנו עם חנות ייצור זכוכית, שם ראינו איך מייצרים אותו. בדיוק כשהגענו, הוא התחיל להכין יצירה מסוימת. ממש מעניין. בחנות ראינו הרבה יצירות יפות. הבנות בינתיים השתעממו והחלו להשתולל אז יצאנו לפני שמשהו חלילה יישבר...
התחנה הבאה הייתה מפעל לייצור סיידר. ניתן לראות שם איך מייצרים סיידר. אנו לא ראינו, אך זכינו לטעימה. ממש טעים. לאחר מכן, אכלנו במסעדה סמוכה השייכת למפעל זה, שם אכלתי טוסט עם תפוחים טבולים בסיידר ומייפל. יאמי!!
הלאה, עצרנו בחנות קאבוט (גבינה מקומית) ולקחנו כמה טעימות. תחנה אחרונה להיום- מפעל גלידה ״בן וג׳רי״ הידוע. במקום זה החלו דרכם שני חברים, בן וג׳רי, שהחלו לייצר גלידות אלו בשנת 1978 ומכאן ההיסטוריה. ערכנו סיור מודרך במפעל, שכלל סרטון תקציר וסיימנו בטעימת גלידה מאד טעימה. את הביקור בסוף סיימנו כמובן בקניית גלידה לסתיו שנורא חיכתה לזה ולמוטי. הדרוש ישנה כל הביקור שם וכך פיספסה את הגלידה...
חזרנו אחה״צ לצימר והבנות נשאבו מיד למשחקים ״שלהן״, מה ששוב הותיר לנו אפשרות לבשל בשקט ולסדר את הדברים שלנו.
אכלנו ארוחת ערב שבת רגועה ונעימה עם באגט (במקום חלה), מיץ ענבים (במקום תירוש) ועוף טבול במייפל (רק בוורמונט מותר...) ופסטה. ערב משפחתי רגוע ונעים.
המשכנו דרומה בכביש שלאט לאט נהיה פחות צבעוני ויותר ירוק, ומלא בחוות מנוקדות בפרות, סוסים ועזים. מראה פסטורלי קסום!
תחנה אחרונה למדינת המייפל הייתה לא אחרת מאשר... כמובן, מפעל לייצור סירופ מייפל. החווה ממש יפה, את הייצור לא ראינו, כיוון שזו לא העונה, אך ראינו את המכונה שמייצרת את הסירופ וסרטון המתאר את תהליך הייצור. ראינו גם דוגמית של איסוף המייפל מעץ. מעניין מאד. כמובן שהיו שם גם טעימות רבות. גם של גבינות. ראינו שם גם כמה חיות. יש שם גם שביל ליער, אנו וויתרנו מחוסר זמן.
בשלב זה, סטינו מכבישים צדדים ונכנסנו לכביש מהיר דרומה והגענו לספרינגפילד, מסצ׳וסטס מאוחר אחה״צ.
בערב יצאנו למסעדת ״Chuck e Cheese״ שם אכלנו פיצות וסלטים והמגניב זה שיש שם משחקי כיף לילדים. קנינו כרטיס עם 32 ׳אסימונים׳ ופשוט עפנו. את הערב הכיפי סיימנו בגלידה בעשר בלילה...
הכנו ארוחת בוקר טעים (איזה כיף שיש צימר עם מטבח מלא!). בחוץ קר מאד היום (12 מעלות). נסענו היום לחוות שלבורן, מקום אותנטי ומקסים. אל טירת החווה הגענו בטרקטורון ושם ראינו איך מכינים גבינת צ׳דר הייחודית בניו אינגלנד והיה שם אזור משחקים לקטנטנים והבנות מאד שמחו לשחק בו; התעלפנו מריחות הלחמים שמכינים במקום; ואז הסתובבנו בעדר עם חיות שונות (פרה, עזים, כבשות, תרנגולות). לצד המתחם, יש אזור נרחב של משחקים שגם בו הבנות שמחו לחקור. היה שם מיני אסם עם בובות של חיות, טרקטור עתיק לרכוב עליו, משחקי פאזל שונים וכד׳. לבסוף, יצאנו לעדר נוסף בחוץ ושם ראינו ארנבים ועוד. כשהגענו לחזירים הישנים, בדיוק הגיעה עובדת החווה עם מלא אוכל והחזירים התעוררו מתרגשים מאד לאכול. היא נתנה לילדים להאכיל אותם וסתווי שמחה מאד לזרוק להם אוכל. לבסוף, עשינו מסלול קצרצר במעלה ההר עד שהגענו לנוף קסום והתיישבנו לנשנש קצת. שם סתווי התחברה מאד לילדה מקומית והן שיחקו ודיברו כאילו הן חברות ותיקות.... זה נמשך גם בטרקטורון כשחזרנו לרכב וסיימנו את הביקור בחווה. סה״כ הבנות מאד נהנו במקום.
המשכנו לעיירה האוניברסלית ברלינגטון. החנו באזור הנמל של האגם צ׳מפליין, הלכנו לרח׳ צ׳רץ׳ העתיק ואכלנו במסעדת ׳לחם פנרה׳ ואז הסתובבנו מעט במקום ובנמל האגם לפני שחזרנו לצימר.
יום שישי 13/10/17:
יום נוסף בוורמונט, רק בקצב רגוע יותר וכמה שפחות זמן נהיגה. נסענו על כביש 100 צפונה והגענו עד עיירת סקי חמודה, סטו. בעיירה הלכנו קטע ב- ״שביל הפנאי״ ההיסטורי, שביל נחמד מאד ביער שבו ניתן ללכת או לרכב על אופניים בין גשרים, נחלים ועוד הפתעות. הלכנו כחצי שעה עד שהגענו לדשא ענק לרקע נוף יפה, שם נשנשנו והשתוללנו ואז חזרנו לרכב.
מסטו, חזרנו באותה דרך, רק שהפעם עצרנו במספר מקומות מעניינים:
התחלנו עם חנות ייצור זכוכית, שם ראינו איך מייצרים אותו. בדיוק כשהגענו, הוא התחיל להכין יצירה מסוימת. ממש מעניין. בחנות ראינו הרבה יצירות יפות. הבנות בינתיים השתעממו והחלו להשתולל אז יצאנו לפני שמשהו חלילה יישבר...
התחנה הבאה הייתה מפעל לייצור סיידר. ניתן לראות שם איך מייצרים סיידר. אנו לא ראינו, אך זכינו לטעימה. ממש טעים. לאחר מכן, אכלנו במסעדה סמוכה השייכת למפעל זה, שם אכלתי טוסט עם תפוחים טבולים בסיידר ומייפל. יאמי!!
הלאה, עצרנו בחנות קאבוט (גבינה מקומית) ולקחנו כמה טעימות. תחנה אחרונה להיום- מפעל גלידה ״בן וג׳רי״ הידוע. במקום זה החלו דרכם שני חברים, בן וג׳רי, שהחלו לייצר גלידות אלו בשנת 1978 ומכאן ההיסטוריה. ערכנו סיור מודרך במפעל, שכלל סרטון תקציר וסיימנו בטעימת גלידה מאד טעימה. את הביקור בסוף סיימנו כמובן בקניית גלידה לסתיו שנורא חיכתה לזה ולמוטי. הדרוש ישנה כל הביקור שם וכך פיספסה את הגלידה...
חזרנו אחה״צ לצימר והבנות נשאבו מיד למשחקים ״שלהן״, מה ששוב הותיר לנו אפשרות לבשל בשקט ולסדר את הדברים שלנו.
אכלנו ארוחת ערב שבת רגועה ונעימה עם באגט (במקום חלה), מיץ ענבים (במקום תירוש) ועוף טבול במייפל (רק בוורמונט מותר...) ופסטה. ערב משפחתי רגוע ונעים.
יום שבת 14/10/17:
הבוקר הבנות ניצלו את המשחקים שלהן עוד קצת ואנו התארגנו לצאת. בעשר יצאנו לדרך ארוכה דרומה בכבישים צדדים כדי שיהיה מעניין יותר. על הכביש 100 עצרנו להתרענן בקרקרים ופירות במפלי ״מוס גלן״ שביער לאומי ׳ההרים הירוקים׳, מפל גבוה ויפה הנופל לצד אחו ירוק, מדהים! ניצלתי את ההזדמנות לצלם כמה תמונות בוק.
המשכנו דרומה בכביש שלאט לאט נהיה פחות צבעוני ויותר ירוק, ומלא בחוות מנוקדות בפרות, סוסים ועזים. מראה פסטורלי קסום!
תחנה אחרונה למדינת המייפל הייתה לא אחרת מאשר... כמובן, מפעל לייצור סירופ מייפל. החווה ממש יפה, את הייצור לא ראינו, כיוון שזו לא העונה, אך ראינו את המכונה שמייצרת את הסירופ וסרטון המתאר את תהליך הייצור. ראינו גם דוגמית של איסוף המייפל מעץ. מעניין מאד. כמובן שהיו שם גם טעימות רבות. גם של גבינות. ראינו שם גם כמה חיות. יש שם גם שביל ליער, אנו וויתרנו מחוסר זמן.
בשלב זה, סטינו מכבישים צדדים ונכנסנו לכביש מהיר דרומה והגענו לספרינגפילד, מסצ׳וסטס מאוחר אחה״צ.
בערב יצאנו למסעדת ״Chuck e Cheese״ שם אכלנו פיצות וסלטים והמגניב זה שיש שם משחקי כיף לילדים. קנינו כרטיס עם 32 ׳אסימונים׳ ופשוט עפנו. את הערב הכיפי סיימנו בגלידה בעשר בלילה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה