יום שבת 7.4.19:
הבוקר התעוררנו בשאנטי. עוד ארוחת בוקר טעימה שהכנו לעצמנו עם לחם טרי קנוי בסופר (מביאים למקום כל יום טרי הישר ממאפיה). התחלנו את היום בבניין הפרלמנט, אשר נבנה בין השנים 1885-1904 בסגנון נאו-גותי. זהו יעד פופולארי בעיר ומקום מושבה של הכנסת. הקפנו אותו מבחוץ והחלטנו גם להיכנס לסיור פנימי. אמנם לא הבנו את ההסברים, אולם נהננו מאד מהמראה המפואר. ראינו בו את הכתר, החרב והשרביט של המלך אישטוון, המוצגים תחת כיפת המבנה ואותם אסור לצלם. ראינו שם גם את אולם הכנסים ומספר אולמות.
פני הבניין
מהבניין הלכנו לצד הנהר הדנובה דרומה. בדרך עשינו צילומי בוק כשברקע נופים מהממים. בהמשך, הגענו אל אנדרטת 'נעליים על הדנובה'. מדובר באנדרטה ייחודית שהוקמה בשנת 2005 ומנציחה את יהודי הונגריה הרבים אשר נספו בשואה.
אנדרטת 'נעליים על דנובה'
פני הבזיליקה
מדרגות למעלה
נוף לכיוון מזרחה
גלידריית גלרטו רוזה
אזור האוכל ה'מגניב'
בנייני הרובע היהודי
פאד תאי
יום ראשון 7.4.19:
את היום האחרון בבודפשט העברנו בנעימים. התחלנו את הבוקר בגנים בוטניים של העיר, בו היה פסטיבל יפן, דבר שמתרחש בעיר אחת לשנה, ברצף של שני סופי שבוע בחודש אפריל. בפסטיבל היו מספר דוכנים עם דברים הקשורים ליפן, בין היתר- לימוד השפה, אומנות, ספרים, אוכל וכד'. לכבוד הפסטיבל, כמובן- כיכבו עצי הדובדבנים המפורסמים של יפן. זו הפעם הראשונה שראינו את העצים הוורודים היפים האלו. האמת- התרגשתי ולא הפסקתי לבזק עם המצלמה לכיוונם, וגם דאגתי לתמונות 'בוק' של עצמי עמם.
אנחנו היינו בין הראשונים להגיע לגנים. כשיצאנו לאחר כשעתיים של מנוחה, נשנוש פירות והליכה תחת העצים והצמחייה הטרופית, היה תור ארוך מאד בכניסה.
חזרנו ל- 'מרכז', אליו התגעגענו וביקרנו בבית הכנסת הגדול. כרטיס הכניסה לבית הכנסת, כולל גם ביקור במוזיאון לתולדות יהודי בודפשט, הנמצא במבנה צמוד לבית הכנסת, מקום בו עמד ביתו של תיאודור הרצל, מייסד הציונות. הרצל גם עשה בר מצווה בבית הכנסת הזה. בין שני המבנים, עומד לו חצר גדול ומשמעותי.
בחלק מהחצר קבורים כ- 2,000 יהודי השואה שמתו בתחומי הגטו בקבר אחים. מעל אזור זה, עומדים להם לוחות זיכרון מאבן של חלק מהקבורים במקום. החצר כולל גם אנדרטה בצורת ערבה בוכייה, המורכבת מעלי מתכת ובהם חרוטים שמותיהם של כ"א מיהודי הגטו בודפשט שנספו; רחבת זיכרון משיש בהם חרוטים שמותיהם של 240 חסידי אומות העולם שסייעו בהצלת יהודי הונגריה. כן נמצא בחצר קטע מחומת הגטו, ורחבת הזיכרון לראול ולנברג, דיפלומט שוודי, שניהל את הגטו והציל עשרות אלפי יהודי המדינה.
מהבית הכנסת הלכנו לרח' ואצי אוצה לקנות מספר דברים שרצינו. ואז חיפשנו כיוון בו לא היינו לאכול בו ארוחת צהריים. אז הלכנו על אותה הרחוב- דרומה. בדרום הרחוב, די בסמוך לשוק המקורה, מצאנו מקום נחמד לאכול בו. דג וצ'יפס, וגולש ללא מרק. משם, צעדנו דרך סמטאות, רחובות ובתי ענק עתיקים משהו, בני מאה פלוס, כחצי שעה הליכה, לדירה שלנו.
לאחר מנוחה קלה ומקלחת, ואריזת הדברים לקראת העזיבה, חזרנו בפעם האחרונה למרכז העיר.
הגענו לגשר אליזבת' עת הדמדומים ותצפנו על העיר במשך דקות ארוכות עת שרוח נעימה נשבה עלינו.
הסתובבנו ברוגע ברח' ואצה אוצה, קנינו עוד כמה דברים. היינו די שבעים מארוחת הצהריים, אך לא רציתי לוותר על מרק כרישה בלחם הידוע כך שחזרנו למסעדת קוצ'ינה ואכלנו את המרק. יאמי!!!
מרק כרישה בלחם
יום שני 8.4.19
תם והושלם טיול מופלא שלנו לבודפשט!
מוקדם בבוקר עוד קנינו לחם להכין כריך חביתה וגם לבנות פסלי שוקולדים ענקיים מקינדה בצורת ארנבים. אסף אותנו נהג מהחברה שהזמנו גם בהלוך, מאד נחמד. הוא לקח אותנו לשדה"ת ונסענו הביתה. אחה"צ הגענו לארץ, הבנות הגיעו עם הסבתא לאסוף אותנו. מוי-כיף! העיקר שמחו לקבל את הארנבים...
הבוקר התעוררנו בשאנטי. עוד ארוחת בוקר טעימה שהכנו לעצמנו עם לחם טרי קנוי בסופר (מביאים למקום כל יום טרי הישר ממאפיה). התחלנו את היום בבניין הפרלמנט, אשר נבנה בין השנים 1885-1904 בסגנון נאו-גותי. זהו יעד פופולארי בעיר ומקום מושבה של הכנסת. הקפנו אותו מבחוץ והחלטנו גם להיכנס לסיור פנימי. אמנם לא הבנו את ההסברים, אולם נהננו מאד מהמראה המפואר. ראינו בו את הכתר, החרב והשרביט של המלך אישטוון, המוצגים תחת כיפת המבנה ואותם אסור לצלם. ראינו שם גם את אולם הכנסים ומספר אולמות.
פני הבניין
מהבניין הלכנו לצד הנהר הדנובה דרומה. בדרך עשינו צילומי בוק כשברקע נופים מהממים. בהמשך, הגענו אל אנדרטת 'נעליים על הדנובה'. מדובר באנדרטה ייחודית שהוקמה בשנת 2005 ומנציחה את יהודי הונגריה הרבים אשר נספו בשואה.
אנדרטת 'נעליים על דנובה'
משם הלכנו לראות את בזיליקת אישטוון הקדוש, שנבנתה בין 1851-1905 בסגנון נאו-קלאסי לכבוד המלך הראשון של הונגריה (הוכתר בשנת 1001). הבזיליקה ניזוקה במהלך מלחה"ע ה- 2, אולם האוצרות והמסמכים הוסתרו היטב בפני הכנסייה טרם המלחמה. המבנה שוקמה בשנות ה- 80 וה- 90. פני הבזיליקה יפה מאד- היא מלאה בחפצי אומנות ופסלים ומראשה ישנה תצפית מרהיבה ביותר לעבר האזור.
פני הבזיליקה
מדרגות למעלה
נוף לכיוון מזרחה
ירדנו מהתצפית המדהימה ופנינו הישר לגלידריית Gelarto Rosa הסמוכה. הייחוד בגלידרייה זה צורת הפרח המדהימה. ניתן לבחור כמות שכבות רצויה- 2 / 3 / 4. אני בחרתי בווניל ועוגיות אוראו ומוטי בחר בפיסטוק, שוקולד צ'ילי וקוקוס. הכל היה לנו ממש טעים!
גלידריית גלרטו רוזה
אחרי הגלידה הטעימה הלכנו למסעדה מקומית יפה- Belvarosi Lugas Vendeglo. האוכל היה ממש טעים, אווירה נהדרת. שמחנו לראות את המילה 'בתיאבון' בעברית מבין שפות שונות הפזורים ברחבי המסעדה. לאחר הארוחה, נסענו הביתה לנוח קצת ולהתקלח.
בערב חזרנו למרכז. הפעם צעדנו רגלית במעמקי הרובע היהודי. ראינו מלא בניינים ישנים מאד לצד בניינים משופצים. בכמה פינות ראינו כל מיני דברים מגניבים, למשל אזור צבעוני עם כל מיני דוכני אוכל.
אזור האוכל ה'מגניב'
בנייני הרובע היהודי
המשכנו לטייל. עברנו ליד בית הכנסת הגדול, שהיה סגור לרגל שבת. ממילא התכוונו לחזור מחר. הגענו ל- Deak Ferenc Ter שם היה שוק האביב נחמד מאד. המשכנו לרח' הראשי ואצ'י אוצה, שם עשינו מספר קניות, כולל מתנות לבנות כמובן. לארוחת ערב מאוחרת אכלנו במסעדת Wok & Grill. דג וצ'יפס & פאד תאי. למסעדה לא הגענו כהמלצה. אך היה לנו טעים מאד! הגענו 'הביתה' ב- 23:00.
פאד תאי
את היום האחרון בבודפשט העברנו בנעימים. התחלנו את הבוקר בגנים בוטניים של העיר, בו היה פסטיבל יפן, דבר שמתרחש בעיר אחת לשנה, ברצף של שני סופי שבוע בחודש אפריל. בפסטיבל היו מספר דוכנים עם דברים הקשורים ליפן, בין היתר- לימוד השפה, אומנות, ספרים, אוכל וכד'. לכבוד הפסטיבל, כמובן- כיכבו עצי הדובדבנים המפורסמים של יפן. זו הפעם הראשונה שראינו את העצים הוורודים היפים האלו. האמת- התרגשתי ולא הפסקתי לבזק עם המצלמה לכיוונם, וגם דאגתי לתמונות 'בוק' של עצמי עמם.
אנחנו היינו בין הראשונים להגיע לגנים. כשיצאנו לאחר כשעתיים של מנוחה, נשנוש פירות והליכה תחת העצים והצמחייה הטרופית, היה תור ארוך מאד בכניסה.
הגנים הבוטניים
חזרנו ל- 'מרכז', אליו התגעגענו וביקרנו בבית הכנסת הגדול. כרטיס הכניסה לבית הכנסת, כולל גם ביקור במוזיאון לתולדות יהודי בודפשט, הנמצא במבנה צמוד לבית הכנסת, מקום בו עמד ביתו של תיאודור הרצל, מייסד הציונות. הרצל גם עשה בר מצווה בבית הכנסת הזה. בין שני המבנים, עומד לו חצר גדול ומשמעותי.
בחלק מהחצר קבורים כ- 2,000 יהודי השואה שמתו בתחומי הגטו בקבר אחים. מעל אזור זה, עומדים להם לוחות זיכרון מאבן של חלק מהקבורים במקום. החצר כולל גם אנדרטה בצורת ערבה בוכייה, המורכבת מעלי מתכת ובהם חרוטים שמותיהם של כ"א מיהודי הגטו בודפשט שנספו; רחבת זיכרון משיש בהם חרוטים שמותיהם של 240 חסידי אומות העולם שסייעו בהצלת יהודי הונגריה. כן נמצא בחצר קטע מחומת הגטו, ורחבת הזיכרון לראול ולנברג, דיפלומט שוודי, שניהל את הגטו והציל עשרות אלפי יהודי המדינה.
החזית המשותפת לבית הכנסת ולמוזיאון
פני בית הכנסת
לוחות זיכרון מאבן מעל קבר אחים
אנדרטת 'הערבה הבוכייה'
מהבית הכנסת הלכנו לרח' ואצי אוצה לקנות מספר דברים שרצינו. ואז חיפשנו כיוון בו לא היינו לאכול בו ארוחת צהריים. אז הלכנו על אותה הרחוב- דרומה. בדרום הרחוב, די בסמוך לשוק המקורה, מצאנו מקום נחמד לאכול בו. דג וצ'יפס, וגולש ללא מרק. משם, צעדנו דרך סמטאות, רחובות ובתי ענק עתיקים משהו, בני מאה פלוס, כחצי שעה הליכה, לדירה שלנו.
לאחר מנוחה קלה ומקלחת, ואריזת הדברים לקראת העזיבה, חזרנו בפעם האחרונה למרכז העיר.
הגענו לגשר אליזבת' עת הדמדומים ותצפנו על העיר במשך דקות ארוכות עת שרוח נעימה נשבה עלינו.
הגשר אליזבת'
הסתובבנו ברוגע ברח' ואצה אוצה, קנינו עוד כמה דברים. היינו די שבעים מארוחת הצהריים, אך לא רציתי לוותר על מרק כרישה בלחם הידוע כך שחזרנו למסעדת קוצ'ינה ואכלנו את המרק. יאמי!!!
מרק כרישה בלחם
יום שני 8.4.19
תם והושלם טיול מופלא שלנו לבודפשט!
מוקדם בבוקר עוד קנינו לחם להכין כריך חביתה וגם לבנות פסלי שוקולדים ענקיים מקינדה בצורת ארנבים. אסף אותנו נהג מהחברה שהזמנו גם בהלוך, מאד נחמד. הוא לקח אותנו לשדה"ת ונסענו הביתה. אחה"צ הגענו לארץ, הבנות הגיעו עם הסבתא לאסוף אותנו. מוי-כיף! העיקר שמחו לקבל את הארנבים...
