בעיניי- כשמבקרים בחו"ל, אין כמו לשהות בבית אותנטי, אמיתי, על מנת להרגיש את מיטב השהות בעיר בה מבקרים. לכן, כשנודע לי לפני מס' שנים ספורות על דירה בבעלות קרוב משפחה, שמשכיר אותה למטיילים מרחבי העולם, ידעתי אז שזה היעד הבא שלנו.
מדובר בדירה אמנם משופצת, אך הוא חלק מבניין עתיק משהו, בן כ- 100 שנה. ממש בניין אמיתי שרואים מסרטים על תקופה של פעם. הדירה בת 3 חדרים כולל סלון; מטבח, שני חדרי אמבטיה והיא מצוידת בכל מה שצריך. והדובדבן שבקצפת, הדירה נמצאת דקה ממטרו שמגיעה לכל מקום בעיר.
כ- 4 שנים עברו מאז החופשה הזוגית שלנו, והגיע הזמן לעוד חופשה. מזל שהיה לנו מראש יעד. ככה הגענו לבודפשט המושלמת! הפעם לא תכננתי שום מסלול, רק ידענו לאן צריך ללכת ומהם שעות הפתיחה לכל מקום, רשמנו לעצמנו מסעדות ומקומות מומלצים; ומה שיהיה- יהיה.
יום חמישי 4.4.19:
כבר ערב לפני, יום רביעי בערב, הגענו עם כל הדברים לטיול, לבית של סבא וסבתא- שם ישנו. הבנות נותרו לישון שם, וחמותי לקחה אותנו ב- 3:00 בלילה לשדה התעופה- טרמינל 1. ב- 6:45 המריאה המטוס שלנו שלאורכה רק ישנו, כך היא עברה במהירות ואחרי 3 שעות ורבע נחתנו בבודפשט.
אסף אותנו נהג מקומי, שותף של בעל הדירה, והוא לקח אותנו לדירה. מאחר ועוד מוקדם, לא יכולנו להיכנס לדירה. החלטנו ללכת בינתיים עם המזוודות לאזור Blaha Lujza Ter (שבע דקות הליכה). שם המרנו את כספנו, קנינו כרטיס רכבת ל- 3 יום וכן קנינו סים מקומי לפלאפון (2,000 פורניט = 25 ש"ח לג'יגה 1).
חזרנו לדירה, השארנו את המזוודות שם ויצאנו למטרו. אחרי שתי תחנות ירדנו בדיוק מתחת ל- 'גשר החירות' והתרשמנו לראשונה מהנהר דנובה חוצה העיר. אכלנו מסעדת For Sale שהומלצה רבות. מדובר במסעדת פאב עם אווירה מיוחדת. על כל שולחן עומד נר וסלסלת בוטנים לנשנוש חופשי, ועל הקירות מקשטים המלצות רבות של תיירים שונים מכל העולם. המנות כאן ענקיות, והזמנו לנו מנת שניצל המפורסמת והתחלקנו. היה ממש טעים!
לאחר הארוחה המשביעה, עברנו רחוב והגענו ל- "שוק הגדול", הנמצא במבנה עתיק שנבנה בשנת 1897 ויש בו שלל דוכנים ב- 3 קומות. מבין הדוכנים נמנים מוצרי פפריקה, פירות וירקות, דגים, בשר וקומה שלמה של מזכרות.
בצהריים חזרנו לדירה, ולאחר מנוחה של שעתיים, יצאנו עם כוחות מחודשים לקרוע את העיר! מוטי שתה את הקפה היומי בבית קפה לצד עוגת קרמשניט, ועת הדמדומים יצאנו על שייט סובב הנהר למשך שעה, כשאט אט הכל החל להחשיך והמבנים המרכזיים לאורך הנהר הוארו- מחזה מיוחד ויפהפה!
לאחר השייט, אכלנו ארוחת ערב במסעדה האיטלקית Cucina המעולה. לסיום הערב, הסתובבנו קצת ברח' הראשי, ואצי אוצ'ה.
יום שישי 5.4.19:
בסופר קנינו מספר מצרכים ובדירה הכנו ארוחת בוקר מאלפת וכמה נשנושים לדרך. היום אנחנו מטיילים בבודה.
עלינו רגלית אל גבעת גלרט דרך יער ירוק יפהפה ושלל של פרחים והפתעות שונות. לאורך הדרך ישנם ספסלים ונופים מרהיבים לעבר העיר מצדו של הנהר דנובה. על ראש ההר, שגובהו 140 מ', ניצבים פסל גלרט הקדוש, מצודת סיטדלה, כנסייה ומספר פסלים נוספים. הנוף מראשה מרהיב ביותר!
מהגבעה הלכנו רגלית דרך שכונה יוקרתית מימי הביניים עם רחובות מפותלים מרוצפי האבן ובתים עתיקים ויפהפיים עם גינות - לכיוון גבעת הטירה, הכוללת בתחומה ארמון המלוכה, מצודת הדייגים וכנסיית מטיאש.
את ארמון המלוכה בנה בלה הרביעי, מלך הונגריה, בסגנון גותי במאה ה- 13. סביב הארמון ניצבים שומרים ולידו הוקמו במהלך השנים הארוכות בנייני מלוכה נוספים ופסלים רבים. כמו כן, ישנה גלריה לאומית המציגה יצירות המתעדות את ההיסטוריה ההונגרית הארוכה. הארמון המקורי נהרס במהלך מלחה"ע ה- 2 ושוקם מחדש.
מהארמון צעדנו כ- 10 דקות צפונה אל מצודת הדייגים ואל כנסיית מאיטש הצמודה. הכנסייה, אשר נבנתה בין המאה ה- 13 למאה ה- 15, נהרסה מספר פעמים לאורך השנים במרדים שונים והיא שוחזרה בסגנון נאו-גותי בשנים 1873-1896.
המצודה הינה טיילת - מרפסת - נוף מהממת, שנבנתה בסגנון נאו-גותי אף היא, מיד לאחר שחזור הכנסייה ועד לשנת 1906. היא שוקמה בשנת 1947 לאחר שנגרם לה נזק רב במלחה"ע ה- 2. מהטיילת נשקף נוף נהדר. בין שני המבנים, עומד פסלו של אישטוון הראשון, מלך הראשון של הונגריה, רכוב על סוסו.
מהגבעה המקסימה, ירדנו רגלית ועברנו את נהר הדנובה דרך גשר השלשלאות, הגשר הראשון שחיבר בין שני אזורי העיר- בודה ופשט. הוא עששוי מיצקת ונבנה בין השנים 1839-1849 באנגליה ע"י אדריכל בריטי וחוברו בהונגריה. הגשר פוצץ במהלך מלחה"ע ה- 2 ושוקם מחדש ב- 1949. בשני קצות הגשר בנויים מגדלי אבן בהם מעוטרים פסלי אריות.
עברנו לאזור פשט, תפסנו מטרו צהוב ירדנו ליד מרחצאות סצ'ני, בפארק רחב ידיים. הפעם רצינו לאכול במסעדה מקומית, שלא מוכרת לתיירים. כך הגענו למסעדה אותנטית Pater Bonifac Bt. לצערנו הרב, לא התלהבנו מהאוכל ולא מהיחס. בדרך עברנו ליד כיכר הגיבורים.
העיר שופעת מרחצאות בזכות העובדה שהיא ממוקמת לאורך קו שבר גאולוגי בו נוצרו בטבעיות מעיינות חמים רבים. יש בה למעלה מ- 100 מרחצאות. לכן, ביקור בבודפשט לא יהיה שלם ללא ביקור במרחצאות. כך הגענו למרחצאות סצ'ניי, שהומלצה עליה רבות. הן הוקמו בשנת 1913 ממעיין אחד והתרחבו בשנת 1938 כאשר חובר אליו מעיין נוסף. אנחנו שהינו בה שעתיים ומאד נהננו מהמים החמימים ביום טיפה קריר (18 מעלות בחוץ).
לקראת הערב חזרנו למרכז פשט, מוטי שתה את הקפה היומי שלו ואכלנו לצד זה את המעדן הלאומי, קורטוש בטעם קינמון. קורטוש זהו מאפה לאומי של הונגריה, העשוי מבצק שמרים. מחממים אותו מסתובב כגליל על גחלים במשך מס' דקות בלבד עד שהבצק נהפך לקרמל. אנו לא כ"כ התלהבנו, מריבוי הסוכר הנמצאים במאפה. חזרנו הביתה מותשים ביותר, אכלנו לארוחת ערב מאוחרת ספגטי ברוטב שקנינו בסופר ובישלנו.
מדובר בדירה אמנם משופצת, אך הוא חלק מבניין עתיק משהו, בן כ- 100 שנה. ממש בניין אמיתי שרואים מסרטים על תקופה של פעם. הדירה בת 3 חדרים כולל סלון; מטבח, שני חדרי אמבטיה והיא מצוידת בכל מה שצריך. והדובדבן שבקצפת, הדירה נמצאת דקה ממטרו שמגיעה לכל מקום בעיר.
פני הבניין
כ- 4 שנים עברו מאז החופשה הזוגית שלנו, והגיע הזמן לעוד חופשה. מזל שהיה לנו מראש יעד. ככה הגענו לבודפשט המושלמת! הפעם לא תכננתי שום מסלול, רק ידענו לאן צריך ללכת ומהם שעות הפתיחה לכל מקום, רשמנו לעצמנו מסעדות ומקומות מומלצים; ומה שיהיה- יהיה.
יום חמישי 4.4.19:
כבר ערב לפני, יום רביעי בערב, הגענו עם כל הדברים לטיול, לבית של סבא וסבתא- שם ישנו. הבנות נותרו לישון שם, וחמותי לקחה אותנו ב- 3:00 בלילה לשדה התעופה- טרמינל 1. ב- 6:45 המריאה המטוס שלנו שלאורכה רק ישנו, כך היא עברה במהירות ואחרי 3 שעות ורבע נחתנו בבודפשט.
אסף אותנו נהג מקומי, שותף של בעל הדירה, והוא לקח אותנו לדירה. מאחר ועוד מוקדם, לא יכולנו להיכנס לדירה. החלטנו ללכת בינתיים עם המזוודות לאזור Blaha Lujza Ter (שבע דקות הליכה). שם המרנו את כספנו, קנינו כרטיס רכבת ל- 3 יום וכן קנינו סים מקומי לפלאפון (2,000 פורניט = 25 ש"ח לג'יגה 1).
חזרנו לדירה, השארנו את המזוודות שם ויצאנו למטרו. אחרי שתי תחנות ירדנו בדיוק מתחת ל- 'גשר החירות' והתרשמנו לראשונה מהנהר דנובה חוצה העיר. אכלנו מסעדת For Sale שהומלצה רבות. מדובר במסעדת פאב עם אווירה מיוחדת. על כל שולחן עומד נר וסלסלת בוטנים לנשנוש חופשי, ועל הקירות מקשטים המלצות רבות של תיירים שונים מכל העולם. המנות כאן ענקיות, והזמנו לנו מנת שניצל המפורסמת והתחלקנו. היה ממש טעים!
לאחר הארוחה המשביעה, עברנו רחוב והגענו ל- "שוק הגדול", הנמצא במבנה עתיק שנבנה בשנת 1897 ויש בו שלל דוכנים ב- 3 קומות. מבין הדוכנים נמנים מוצרי פפריקה, פירות וירקות, דגים, בשר וקומה שלמה של מזכרות.
גשר החירות
מסעדת פור סייל
דוכן בשוק המקורה
בצהריים חזרנו לדירה, ולאחר מנוחה של שעתיים, יצאנו עם כוחות מחודשים לקרוע את העיר! מוטי שתה את הקפה היומי בבית קפה לצד עוגת קרמשניט, ועת הדמדומים יצאנו על שייט סובב הנהר למשך שעה, כשאט אט הכל החל להחשיך והמבנים המרכזיים לאורך הנהר הוארו- מחזה מיוחד ויפהפה!
לאחר השייט, אכלנו ארוחת ערב במסעדה האיטלקית Cucina המעולה. לסיום הערב, הסתובבנו קצת ברח' הראשי, ואצי אוצ'ה.
ארמון המלוכה
מצודת הדייגים
בניין הפרלמנט
מנת פסטה עם חתיכות סלמון. יאמי!
יום שישי 5.4.19:
בסופר קנינו מספר מצרכים ובדירה הכנו ארוחת בוקר מאלפת וכמה נשנושים לדרך. היום אנחנו מטיילים בבודה.
עלינו רגלית אל גבעת גלרט דרך יער ירוק יפהפה ושלל של פרחים והפתעות שונות. לאורך הדרך ישנם ספסלים ונופים מרהיבים לעבר העיר מצדו של הנהר דנובה. על ראש ההר, שגובהו 140 מ', ניצבים פסל גלרט הקדוש, מצודת סיטדלה, כנסייה ומספר פסלים נוספים. הנוף מראשה מרהיב ביותר!
מהגבעה הלכנו רגלית דרך שכונה יוקרתית מימי הביניים עם רחובות מפותלים מרוצפי האבן ובתים עתיקים ויפהפיים עם גינות - לכיוון גבעת הטירה, הכוללת בתחומה ארמון המלוכה, מצודת הדייגים וכנסיית מטיאש.
את ארמון המלוכה בנה בלה הרביעי, מלך הונגריה, בסגנון גותי במאה ה- 13. סביב הארמון ניצבים שומרים ולידו הוקמו במהלך השנים הארוכות בנייני מלוכה נוספים ופסלים רבים. כמו כן, ישנה גלריה לאומית המציגה יצירות המתעדות את ההיסטוריה ההונגרית הארוכה. הארמון המקורי נהרס במהלך מלחה"ע ה- 2 ושוקם מחדש.
ארמון המלוכה
מהארמון צעדנו כ- 10 דקות צפונה אל מצודת הדייגים ואל כנסיית מאיטש הצמודה. הכנסייה, אשר נבנתה בין המאה ה- 13 למאה ה- 15, נהרסה מספר פעמים לאורך השנים במרדים שונים והיא שוחזרה בסגנון נאו-גותי בשנים 1873-1896.
המצודה הינה טיילת - מרפסת - נוף מהממת, שנבנתה בסגנון נאו-גותי אף היא, מיד לאחר שחזור הכנסייה ועד לשנת 1906. היא שוקמה בשנת 1947 לאחר שנגרם לה נזק רב במלחה"ע ה- 2. מהטיילת נשקף נוף נהדר. בין שני המבנים, עומד פסלו של אישטוון הראשון, מלך הראשון של הונגריה, רכוב על סוסו.
מצודת הדייגים
כנסיית מטיאש
מהגבעה המקסימה, ירדנו רגלית ועברנו את נהר הדנובה דרך גשר השלשלאות, הגשר הראשון שחיבר בין שני אזורי העיר- בודה ופשט. הוא עששוי מיצקת ונבנה בין השנים 1839-1849 באנגליה ע"י אדריכל בריטי וחוברו בהונגריה. הגשר פוצץ במהלך מלחה"ע ה- 2 ושוקם מחדש ב- 1949. בשני קצות הגשר בנויים מגדלי אבן בהם מעוטרים פסלי אריות.
גשר השלשלאות ועמודי האריות
עברנו לאזור פשט, תפסנו מטרו צהוב ירדנו ליד מרחצאות סצ'ני, בפארק רחב ידיים. הפעם רצינו לאכול במסעדה מקומית, שלא מוכרת לתיירים. כך הגענו למסעדה אותנטית Pater Bonifac Bt. לצערנו הרב, לא התלהבנו מהאוכל ולא מהיחס. בדרך עברנו ליד כיכר הגיבורים.
העיר שופעת מרחצאות בזכות העובדה שהיא ממוקמת לאורך קו שבר גאולוגי בו נוצרו בטבעיות מעיינות חמים רבים. יש בה למעלה מ- 100 מרחצאות. לכן, ביקור בבודפשט לא יהיה שלם ללא ביקור במרחצאות. כך הגענו למרחצאות סצ'ניי, שהומלצה עליה רבות. הן הוקמו בשנת 1913 ממעיין אחד והתרחבו בשנת 1938 כאשר חובר אליו מעיין נוסף. אנחנו שהינו בה שעתיים ומאד נהננו מהמים החמימים ביום טיפה קריר (18 מעלות בחוץ).
מרחצאות סצ'ניי
לקראת הערב חזרנו למרכז פשט, מוטי שתה את הקפה היומי שלו ואכלנו לצד זה את המעדן הלאומי, קורטוש בטעם קינמון. קורטוש זהו מאפה לאומי של הונגריה, העשוי מבצק שמרים. מחממים אותו מסתובב כגליל על גחלים במשך מס' דקות בלבד עד שהבצק נהפך לקרמל. אנו לא כ"כ התלהבנו, מריבוי הסוכר הנמצאים במאפה. חזרנו הביתה מותשים ביותר, אכלנו לארוחת ערב מאוחרת ספגטי ברוטב שקנינו בסופר ובישלנו.
דוכן קורטוש
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה