הטיול לו כ"כ חיכינו, טיול משפחתי ראשון בחו"ל. הפעם אנחנו מתכננים טיול של 3 שבועות, שגולת הכותרת זהו בעצם ביקור משפחתי, אבל שילבנו גם טיולים ואי אפשר הרי לנסוע לארה"ב ולא לעשות גם קניות. בהזדמנות זו, עשינו גם אזרחות ארה"ב לבתנו- לפי "חוק הסבתא". הרכב המשפחתי הם- אני, תמנע בת ה- 31, בעלי מוטי בן ה- 30, בתנו סתיו בת השנה ו- 8 ואמא שלי רות, שהצטרפה לרוב גדול מהמסלול.
טיסות ומסלול הנסיעה:
המסלול שלנו כלל 4 מדינות עיקריות- ויסקונסין (שבוע), מרילנד (9 יום), פנסילבניה (2 יום) וניו יורק (3 יום). מהארץ נסענו עם חברת יוניטד למדיסן, ויסקונסין דרך ניוארק ושיקגו. ממדיסן נסענו לוושינגטון ד.ס. בטיסת פנים דרך שיקגו. משם שכרנו רכב לכל הדרך עד לניו יורק- משם טסנו חזרה לארץ דרך ווינה עם החברה האוסטרית, אוסטרין אירליינס. את המסלול ניסינו לעשות בשעות שיהיו נוחים יחסית לסתיו. הטיסה הלוך הייתה ב- 23:10, כך שהגענו למטוס כשסתיו הייתה עוד ערה, אך שפוכת עייפות והיא מיד נרדמה והיא ישנה רוב הדרך- עליי, על בעלי ועל אמי. ללא תלונות מיוחדות. בטיסת המשך מניוארק לשיקגו, היא כבר ישנה את שינת הצהריים שלה J
שני טיסות הפנים (דרך שיקגו) היו גם לקראת הצהריים, אז גם שם סתיו ישנה בטיסה השנייה. הטיסה חזרה לארץ היה דווקא מוקדם יחסית. בשעה 18:00 ובטיסה זו, שאורכה 8 שעות עד לאוסטריה, דווקא היה לה קשה לישון. לא היה לה נוח והיא קמה הרבה וגם התעצבנה מזה שהיא לא מצליחה לישון. לבסוף היא ישנה רוב הדרך... בטיסה השנייה, מווינה לארץ, היא שוב נרדמה והיא ישנה כל הדרך. החיים פשוט יפים....
טיסות ומסלול הנסיעה:
המסלול שלנו כלל 4 מדינות עיקריות- ויסקונסין (שבוע), מרילנד (9 יום), פנסילבניה (2 יום) וניו יורק (3 יום). מהארץ נסענו עם חברת יוניטד למדיסן, ויסקונסין דרך ניוארק ושיקגו. ממדיסן נסענו לוושינגטון ד.ס. בטיסת פנים דרך שיקגו. משם שכרנו רכב לכל הדרך עד לניו יורק- משם טסנו חזרה לארץ דרך ווינה עם החברה האוסטרית, אוסטרין אירליינס. את המסלול ניסינו לעשות בשעות שיהיו נוחים יחסית לסתיו. הטיסה הלוך הייתה ב- 23:10, כך שהגענו למטוס כשסתיו הייתה עוד ערה, אך שפוכת עייפות והיא מיד נרדמה והיא ישנה רוב הדרך- עליי, על בעלי ועל אמי. ללא תלונות מיוחדות. בטיסת המשך מניוארק לשיקגו, היא כבר ישנה את שינת הצהריים שלה J
שני טיסות הפנים (דרך שיקגו) היו גם לקראת הצהריים, אז גם שם סתיו ישנה בטיסה השנייה. הטיסה חזרה לארץ היה דווקא מוקדם יחסית. בשעה 18:00 ובטיסה זו, שאורכה 8 שעות עד לאוסטריה, דווקא היה לה קשה לישון. לא היה לה נוח והיא קמה הרבה וגם התעצבנה מזה שהיא לא מצליחה לישון. לבסוף היא ישנה רוב הדרך... בטיסה השנייה, מווינה לארץ, היא שוב נרדמה והיא ישנה כל הדרך. החיים פשוט יפים....
תקופת הטיול:
התקופה שבה בחרנו לנסוע נבע מרצוננו לטוס כשסתיו עוד מתחת לגיל שנתיים (על מנת לחסוך מקומות בשבילה בטיסות), מזג אוויר הנוח יחסית ותקופה שבה המחירים זולים יחסית ("אחרי החגים"). כך בחרנו בטווח זמני הטיול, שהתחיל ב- 17.10 והסתיים ב- 6.11, תאריכים שהתבררו כמוצלחים במיוחד. נחתנו הישר אל שיא השלכת היפהפייה בוויסקונסין, אם כי היה די קר (בסביבות 10 מעלות, אבל בשבוע שהיינו שם לא ירד בכלל גשם, למעט לילה אחד. במרילנד מזג האוויר היה נוח מאד (בסביבות 18 מעלות) וגם היא אירחה אותנו ללא אף טפטוף. בזכות השלכת זכינו למראות עצים צבעוניים גם שם. ביומיים שהיינו בפנסילבניה, היה יום אחד גשום ומאד קר בכל האזור צפון-מזרח ארה"ב. בניו יורק סיטי היה דווקא נעים מאד יחסית לעונה וצבעי העצים היו עדיין מדהימים. שבועיים אחרי שעזבנו את ארה"ב, המדינה הספיקה לקפוא ולרדת 10-20 מעלות! אני מניחה שבסופו של דבר זה עניין של מזל, כי גם בתקופה שבה היינו, היה יכול להיות גשום וקר יותר...
מה בא איתנו:
בשל הגבלת כבודה בטיסות (לכל אחד מגיע מזוודה אחת בלבד חינם. גם לילדה, למרות שאין לה מושב. כל מזוודה נוספת- $100. לילדה מגיע גם עגלה או כיסא לרכב) ומיקום ברכב, משום שלא רצינו לשכור רכב כ"כ גדול. אנחנו 4 איש, ורק בשל המזוודות, השכרנו רכב משפחתי מהסוג הגדול ביותר שלפני מיני ואן- Full Size. עכשיו, היינו צריכים לחשוב על המזוודות ל- 4 איש. המטען ברכב יכול להכיל שני מזוודות גדולות ושני מזוודות קטנות, כך שזה היה גורם המכריע בהחלטה שלנו מה להביא. לבסוף, החלטנו על מזוודה גדולה אחת לאמא שלי, מזוודה גדולה אחת לכולנו (עם מזוודה קטנה יותר בתוך הגדולה), ומזוודה קטנה אחת לנו. ככה עלינו למטוס בכיוון הלוך 4 איש עם 3 מזוודות ועוד תיק ובו כיסא בטיחות לתינוק עטוף בניילון פצפצים (שנחשב כמזוודה) ועגלה. בטיסה בינלאומית חזרה לארץ ידענו כי בשל 'מזוודה' אחת עודפת, עלינו יהיה לשלם $100 עבור אחד מהם, למרות שקיווינו כי יקבלו את הכיסא של הילדה בתור מטען חורג בנוסף לעגלה, ותקוותנו התממשה, כאשר הדיילת החמודה הסכימה לקבל שני מטענים חורגים, וכך עלינו למטוס עם כל הדברים שלנו ללא תשלום נוסף. לכל הטיסות הבאנו עמנו גם תיקי גב שמגיע לכל אחד להעלות למטוס. ברכב שהשכרנו, כל הדברים נכנסו בול מאחור, כולל העגלה. כיסא הבטיחות מן הסתם היה בפנים.
התקופה שבה בחרנו לנסוע נבע מרצוננו לטוס כשסתיו עוד מתחת לגיל שנתיים (על מנת לחסוך מקומות בשבילה בטיסות), מזג אוויר הנוח יחסית ותקופה שבה המחירים זולים יחסית ("אחרי החגים"). כך בחרנו בטווח זמני הטיול, שהתחיל ב- 17.10 והסתיים ב- 6.11, תאריכים שהתבררו כמוצלחים במיוחד. נחתנו הישר אל שיא השלכת היפהפייה בוויסקונסין, אם כי היה די קר (בסביבות 10 מעלות, אבל בשבוע שהיינו שם לא ירד בכלל גשם, למעט לילה אחד. במרילנד מזג האוויר היה נוח מאד (בסביבות 18 מעלות) וגם היא אירחה אותנו ללא אף טפטוף. בזכות השלכת זכינו למראות עצים צבעוניים גם שם. ביומיים שהיינו בפנסילבניה, היה יום אחד גשום ומאד קר בכל האזור צפון-מזרח ארה"ב. בניו יורק סיטי היה דווקא נעים מאד יחסית לעונה וצבעי העצים היו עדיין מדהימים. שבועיים אחרי שעזבנו את ארה"ב, המדינה הספיקה לקפוא ולרדת 10-20 מעלות! אני מניחה שבסופו של דבר זה עניין של מזל, כי גם בתקופה שבה היינו, היה יכול להיות גשום וקר יותר...
מה בא איתנו:
בשל הגבלת כבודה בטיסות (לכל אחד מגיע מזוודה אחת בלבד חינם. גם לילדה, למרות שאין לה מושב. כל מזוודה נוספת- $100. לילדה מגיע גם עגלה או כיסא לרכב) ומיקום ברכב, משום שלא רצינו לשכור רכב כ"כ גדול. אנחנו 4 איש, ורק בשל המזוודות, השכרנו רכב משפחתי מהסוג הגדול ביותר שלפני מיני ואן- Full Size. עכשיו, היינו צריכים לחשוב על המזוודות ל- 4 איש. המטען ברכב יכול להכיל שני מזוודות גדולות ושני מזוודות קטנות, כך שזה היה גורם המכריע בהחלטה שלנו מה להביא. לבסוף, החלטנו על מזוודה גדולה אחת לאמא שלי, מזוודה גדולה אחת לכולנו (עם מזוודה קטנה יותר בתוך הגדולה), ומזוודה קטנה אחת לנו. ככה עלינו למטוס בכיוון הלוך 4 איש עם 3 מזוודות ועוד תיק ובו כיסא בטיחות לתינוק עטוף בניילון פצפצים (שנחשב כמזוודה) ועגלה. בטיסה בינלאומית חזרה לארץ ידענו כי בשל 'מזוודה' אחת עודפת, עלינו יהיה לשלם $100 עבור אחד מהם, למרות שקיווינו כי יקבלו את הכיסא של הילדה בתור מטען חורג בנוסף לעגלה, ותקוותנו התממשה, כאשר הדיילת החמודה הסכימה לקבל שני מטענים חורגים, וכך עלינו למטוס עם כל הדברים שלנו ללא תשלום נוסף. לכל הטיסות הבאנו עמנו גם תיקי גב שמגיע לכל אחד להעלות למטוס. ברכב שהשכרנו, כל הדברים נכנסו בול מאחור, כולל העגלה. כיסא הבטיחות מן הסתם היה בפנים.
מקומות הביקור:
כאמור, אנו נוסעים ל- 4 מדינות עיקריות. במדיסן, בירת ויסקונסין, בה גר דוד שלי מצד אמא שלי, עם משפחתו. אחותם, מרשה, הגיעה לראותנו מקליפורניה. בויסקונסין היינו שבוע ויום אחד נסענו למילווקי לראיון אזרחות לסתיו. מוטי, שאף פעם לא היה בארה"ב קודם (למעט ניו יורק סיטי במשך יומיים מנוחה לאחר טיול של חודש בקנדה), זכה לטיול אותנטי בבית של משפחה אמריקאית.
ממדיסן המשכנו לצ'בי צייס, מרילנד- מעין פרבר של וושינגטון ד.ס. והיינו שם גם שבוע ימים ומטרת הביקור לכאן היה טיול בבירה וגם ביקור משפחתי. יום אחד נסענו לדודה נוספת, שגרה בעצם בפלורידה, אך היא הגיעה במיוחד לראותנו והיא נמצאת בבית של בנה בלב ווירג'יניה, כך שהרווחנו טיול נהדר גם לשם. לאחר מכן, הצפנו ליומיים לבולטימור- לאח שלי ומשפחתו, שעברה לשם למשך שנתיים. במקור, לא היינו אמורים לבקר אותם כי הם החליטו על המעבר לאחר שהחלטנו על המסלול, לכן הביקור שלנו עמם היה קצר מדי, לצערנו.
אחרי בולטימור, המשכנו לפנסילבניה, לבית חברים שהכרתי במחנה הקיץ בהיותי נערה; בפרבר של פילדלפייה, שם "חגגנו" את 'ליל כל קדושים' והיינו עמם במשך יומיים. לבסוף, נסענו ל- 3 יום ללונג איילנד- ניו יורק, אצל חברה של אמא שלי וביקרנו גם בסיטי, כשמטרת הביקור הייתה בעצם ביקור אצל אחותי, שעברה גם לשנתיים במסגרת לימודים של בעלה.כאמור, אנו נוסעים ל- 4 מדינות עיקריות. במדיסן, בירת ויסקונסין, בה גר דוד שלי מצד אמא שלי, עם משפחתו. אחותם, מרשה, הגיעה לראותנו מקליפורניה. בויסקונסין היינו שבוע ויום אחד נסענו למילווקי לראיון אזרחות לסתיו. מוטי, שאף פעם לא היה בארה"ב קודם (למעט ניו יורק סיטי במשך יומיים מנוחה לאחר טיול של חודש בקנדה), זכה לטיול אותנטי בבית של משפחה אמריקאית.
ממדיסן המשכנו לצ'בי צייס, מרילנד- מעין פרבר של וושינגטון ד.ס. והיינו שם גם שבוע ימים ומטרת הביקור לכאן היה טיול בבירה וגם ביקור משפחתי. יום אחד נסענו לדודה נוספת, שגרה בעצם בפלורידה, אך היא הגיעה במיוחד לראותנו והיא נמצאת בבית של בנה בלב ווירג'יניה, כך שהרווחנו טיול נהדר גם לשם. לאחר מכן, הצפנו ליומיים לבולטימור- לאח שלי ומשפחתו, שעברה לשם למשך שנתיים. במקור, לא היינו אמורים לבקר אותם כי הם החליטו על המעבר לאחר שהחלטנו על המסלול, לכן הביקור שלנו עמם היה קצר מדי, לצערנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה