ויסקונסין- סתיו 2014

יום חמישי 16.10.14:

במשך כמה ימים ארזנו את הדברים שלנו, בעיקר בשל רצף החגים שהעמיסו עלינו מבחינת הזמנים, כך שביום הטיסה היינו רגועים. סתיו ואני בילינו את היום בבית הכנסת (שמחת התורה) עם אמא שלי ומוטי נשאר לסיים דברים אחרונים בבית. הגענו הביתה אחר הצהריים והזמנו פיצה האט לאכול בבית לפני הטיול. ב- 19:30 יצאנו לכיוון השדה עם כל הדברים שלנו.
בעמדת שליחת המזוודות, התהליך עבר מהר מאד וקיבלנו את כל הכרטיסים של הטיסות, גם של טיסות המשך, עד למדיסן. מיד נכנסנו לבידוק בטחוני ולביקורת דרכונים וגם הם עברו מהר מאד כך שהיה לנו די זמן לעבור בדיוטי פריי. סתיו נהנתה מאד "ללכת" בדרגנוע הישר, לראות את הדגם של המטוס שעמד בקדמה ואח"כ גם להשתולל בג'ימבורי הפתוח לכל הילדים. אמא, מוטי ואני, כל אחד בתורנו, הלך לאיפה שרצה. אספתי גם כסף שהזמנתי מראש בבנק. סתיו גם שמחה לגלגל את התיק למטוס של אמא שלי והיא התנדבה לקחת אותה עד למטוס. ב- 22:00 ניגשנו לשער ועלינו למטוס כשסתיו הייתה שפוכה והיא מיד נרדמה.
הטיסה, בואינג 777, יצאה בזמן והייתה לנו "טלוויזיה חכמה" לכל מושב, כך שנהנינו לראות מגוון של סרטים, למרות שלא היו כתוביות.

יום שישי 17.10.14:
סתיו אמנם ישנה רוב הדרך והייתה ערה רק בשעתיים האחרונות לטיסה, אולם כולנו ישנו פחות טוב, פה ושם נמנמנו ממש קצת... בשדה התעופה ניוארק ירדנו ממש בזמן, ב- 4:20 לפנות בוקר וחיכינו עד שייצאו מזוודות. כשהן הגיעו, הלכנו לבידוק כניסה לארה"ב ואושרנו. אספנו את המזוודות ואז היינו אמורים למסור אותם לטיסות המשך (ניוארק > שיקגו > מדיסן). החלטנו, לעומת מה שתיכננו, לוותר על העגלה של סתיו ולשלוח אותה יחד עם המזוודות, כדי שלא נצטרך כל פעם לפרק את ניילון הפצפצים שעטפו את העגלה. סתיו ממילא לא הכי רוצה לשבת בה... אולם כדי לשלוח את העגלה יחד עם המזוודות, היינו צריכים פתק מיוחד להדביק עליו, אז ניגשנו לדלפק, שם גילינו כי הטיסה שלנו לשיקגו, שאמורה להמריא לאחר 4 שעות המתנה- בוטלה! הם אוטומטית שמו אותנו בטיסה שאחרי זה, אבל אז זו אומר שנמתין כאן 7 שעות בסך הכול, שנפספס את הטיסה השלישית למדיסן ועוד שנגיע למדיסן מאד מאוחר! בקיצר, העגלה של סתיו הצילה אותנו מהמתנה מיותרת, מאחר ואם לא היינו עוצרים בדלפק, לא בטוח שהיינו יודעים על ביטול הטיסה. הצלחנו להקדים את הטיסות, כך שההמתנה בשדה"ת ניוארק התקצרה לשעה וחצי ומהר מצאנו את עצמנו עולים שוב למטוס, כשאנו מתקשרים באמצע הלילה לדוד שלי במדיסן לבקש טרמפ מוקדם יותר....

מאחר והשעון הביולוגי היה כבר צהריים, למרות שהשעון המקומי הראה 6:30, סתיו הייתה שוב עייפה והיא ישנה 'שינת צהריים' כמעט כל הדרך לשיקגו. בשדה התעופה בשיקגו אכלנו ארוחת צהריים שקנינו באחד הקיוסקים. הטיסה למדיסן לקחה רק 45 דקות (הרגיש כמו 10 דקות) והגענו לשדה של מדיסן כבר ב- 10:30 (במקום ב- 14:30 כמתוכנן ו- 17:00 מאחר והטיסה המקורית ממילא התבטלה...).
* טיפ! לבדוק עם הדלפק את טיסות המשך- ליתר הביטחון *
מאד שמחנו לראות את דוד לארי, אשתו אן ואת דודה מרשה שהגיעו לאסוף אותנו בשתי מכוניות וואן (היו בטוחים שוואן אחד לא יצליח להכיל את ארבעתנו ואת כל הכבודה שלנו. ואנחנו עוד מתכוונים לשכור במזרח רכב בגודל "רק" פול סייז...). 20 דקות נסיעה בלבד והגענו לבית היפהפה שלהם בפרבר Monona. כל הדרך צבעי השלכת שעל העצים פשוט היממו אותי!

קצת על מדיסן, בירת וויסקונסין:
העיר ממוקם על חצי אי בין אגם מונונה ואגם מנדוטה. במרכזה יושב הקפיטול וצמוד לו נמצא אוניברסיטת וויסקונסין, אוניברסיטה ציבורית מהגדולות בארה"ב.היא נוסדה בשנת 1,836 והיא משמשת ל- 250,000 תושבים בלבד, כש- 40,000 איש הם סטודנטים הלומדים באוניברסיטה זו.

בבית, נכנסו לחדרים, נחנו קצת, חיפשנו סנאים במרפסת ועשינו קניות קלות בוולמארט- מבין היתר, קניתי גם סים מקומי לפלאפון חודשי עם אפשרות גלישה והודעות SMS ללא הגבלה. חזרנו הביתה, סתווי פרשה לישון ב- 16:00 (שעון ביולוגי הצביע על חצות) וחשבתי שהיא תישן שעה - שעתיים, תקום לאמבטיה וארוחת ערב ואז תישן ללילה יחד איתנו. חשבתי. בינתיים יצאנו מוטי ואני עם דודה מרשה לטייל ביער הסמוך לבית. יופי השלכת פשוט מדהים!!!!!!!!!!! נהננו מאד, למרות שהיה כבר מאד קר. כשחזרנו, ניסיתי להעיר אותה- לשווא. היא ישנה כ"כ עמוק, שהיא ממש כעסה כשניסיתי להכניס אותה לאמבטיה ממחשבה שתשמח, כמו בארץ... אז וויתרתי לה, והיא חזרה לישון. הדלקנו נרות לשבת ולארוחת ערב, הצטרפו אלינו גם הילדים של לארי ואן- תים וג'ו ואשתו קייט. דיברנו מלא והיה ממש כייף לראות את כולם! בשעה 20:00, לאחר שהעיניים שלנו נרדמו בשולחן האוכל, פרשנו שנינו לישון.

יום שבת 18.10.14:

ב- 2:00 לפנות הבוקר, סתיו, שישנה יחד איתנו במיטה, התעוררה כמו חדשה. היא הייתה מאד ערנית ולא הצליחה לחזור לישון. בהתחלה המתוקה הסכימה לשכוב בשקט ובחושך (קיווינו שתרדם שוב), אולם לאט לאט החלה לדבר ולשיר לעצמה. בהמשך היא התחילה ללטף אותנו ולפזר לנו נשיקות, תוך כדי ניסיון למשוך תשומת לב, ואז היא פשוט התחילה לקום ואז ליפול חופשי על הפנים במיטה... בשלב זה, הבנו שהג'ט לג ניצח אותנו ומוטי ירד לשחק איתה בסלון עם קצת אור במשך שעה וחצי ואז חזרו לישון ופעם היא נרדמה וישנו כולנו עד 7:30.

דאונטאון Madison Downtown:

משום שזהו יום שבת, כולם התעוררו לאיטם, ורק ב- 9:00 לרי הכין לכולנו פנקייקים טעימים, יחד איתם אכלנו גם אננס ובננה. יאמי! בסביבות 10:00, יצאנו מוטי סתיו ואני, לרי, מרשה, ג'ו וקייט לעיר. החנינו בבניין 'מרכז הכנסים הקהילתי מונונה' בעיר והלכנו לכיוון הקפיטול, שם היה היום שוק איכרים, עם מבחר אוכל למכירה. אנו התלהבנו במיוחד מטעימות של גבינות מבושלות, גם סתיו, ולארי קנה לכולנו חבילה של גבינה. מוטי קנה מספר ירקות לשקשוקה שהוא מתכנן לבשל לכולם למחרת. היה ממש נחמד שם. סתיו ממש התאהבה בג'ו וכל הזמן רצתה להיות איתו. אחרי הטיול בשוק, נכנסנו לתוך הקפיטול, המשמש כבית העליון והתחתון של המדינה וכיפת הגרניט שלה היא הכיפה הגדולה ביותר בעולם (גובהה 86.5 מ') ועליו יש פסל המסמלת את מוטו המדינה "קדימה". ביקרנו באולם תחת כיפת המבנה ותצפנו על התקרה הגבוהה. לאחר כשעה וחצי נעימים מאד, חזרנו לכיוון החנייה, לא לפני שעלינו לגג מרכז הכנסים לתצפת על האגם מונונה היפהפה.

מערכות 'אפיק' Epic Systems:

לארוחת צהריים בבית אכלנו לזניה, וחשבנו שסתיו גם תישן צהריים, אך היא כלל לא הייתה עייפה, אז יצאנו כבר ל- Epic, מקום עבודתו של ג'ו. אפיק זהו חברה בבעלות פרטית של תוכנת בריאות, שהמערכות שלה מותקנות בבתי חולים גדולים בארה"ב. המתחם, שנמצא בפרבר ורונה, ממש ענק, עם מספר אזורים, שהרעיון הוא סוגים של "מגניב". התחלנו עם ביקור באולם החדש ביותר, Deep Space, שיכול להכיל 11,400 איש. האולם מיועד לכל עובדי החברה מרחבי העולם והדבר המגניב ביותר זה שהאולם נמצא ב... מערה! ביקרנו גם בבית ישיבות 'Endor', שזהו בעצם בית עץ והוא נבנה משאריות חומרי הבנייה כאשר הקמפוס נבנה. כל הבניינים שם נקראים על גוף שמימי כלשהוא, בנושאים שונים. אנחנו ביקרנו בבניין 'גן עדן Heaven' ויש שם מלאך ונושא של צעצועים או משחקי וידיאו. מדהים ביותר!!!

 
חזרנו הביתה בסביבות 18:00- הישר לארוחת ערב. ואז עשינו לסתיו אמבטיה וב- 19:30 פרשה ללישון, מתה מעייפות. היא ישנה הפעם רצוף עד 6:00 בבוקר. אנו ערכנו שיחה נעימה בחדר האוכל וגם דיברנו בשיחת ווידיאו עם הדודה הרביעית- מרלין, שלא נמצאת כאן (עוד נפגוש אותה בהמשך). חגגנו גם לג'ו יום הולדת עם עוגת גלידה.

יום ראשון 19.10.14:
משום שסתיו התעוררה כבר בשש, אנו קמנו גם וסתם השתעשענו בסלון... כשכולם קמו, מוטי הכין לכולנו שקשוקה. כולם ממש נהנו! רק ב- 10:00 יצאנו כולנו לעיר, עם כוונה לבקר במוזיאון הילדים ובאוניברסיטה. אולם בדרך בן ה- 20 דקות בלבד... סתיו נרדמה! וכולנו, 8 מבוגרים, נוסעים למוזיאון הילדים רק בשבילה.... התלבטנו אם לנסוע קודם לאוניברסיטה אך משום שרצינו לאכול שם צהריים, החלטנו בכ"ז לנסוע למוזיאון.

מוזיאון הילדים של מדיסן Madison Children's museum:
סתיו לא הייתה שמחה שהערתי אותה (ממילא עוד מוקדם, וישנים רק בצהריים), אבל כשראתה איפה היא... היא וויתרה על העצבים וגלשה לתוך מגרש המשחקים, המיועד לקטנטנים. יש בו פינת עץ עם בובות של חיות וסיפורים, אזור עם מים וספינות, פינת עץ עם כלי נגינה, אזור עם פזלים ושבילי הליכה וטיפוס מסתוריים רבים. סתווי עברה ממקום למקום בין כולנו ונהנתה מאד. לאחר 45 דקות במקום, עלינו לקומה השנייה (יש 5 קומות במוזיאון, ביררנו מראש מה מתאים לה). בקומה זה ראינו פסלי לגו ושולחנות עם קוביות לגו בגדלים שונים לגילאים שונים והיינו הרבה זמן גם באזור אומנות- שם סתיו מאד מאד נהנתה לצבוע על הקיר ולצייר על דפי ענק. כחצי שעה היינו רק באזור זה. לבסוף, עלינו לקומת גג, קומה שכולו צמחים וחיות וגם נוף יפה לעבר העיר. סתיו ליטפה אוגרים חמודים וראינו גם תוכים, נחשים ועוד. בסה"כ היינו במוזיאון שעתיים מהנות מאד.

החלטנו לבסוף לבקר באוניברסיטה בפעם אחרת ונסענו הישר הביתה. ממילא נשאר הרבה אוכל מהימים האחרונים. סתווי שוב וויתרה על שנת צהריים. היא ביקשה כל הזמן "לראות את כולם" (בטח התכוונה לג'ו...). אחה"צ אמא ואני יצאנו לקניות ב- Kohl's היינו כשעתיים שם ואז עברנו בסופר לקנות אוכל. כשחזרנו, אכלנו הודו שלארי הכין במכונה מיוחדת, סלט תפו"א שמוטי הכין ופירה בטטה שמרשה הכינה. יאמי! סתיו הייתה כבר מותשת כשחזרתי מקניות ולא הסכימה לאכול ואפילו לא לעשות אמבטיה. היא רצתה רק לישון ושאני אהיה זו שארדים אותה... כשסוף סוף ישנה, חזרתי לכולם ושיחקנו הרבה זמן בקלפים.

יום שני 20.10.14:

הבוקר כל אחד לקח לעצמו ארוחת בוקר ואז זמן חופשי. אמא קפצה לקניות ואנו סתם הסתלבטנו בבית. היום היה יום יפה מאד בחוץ, כך שיצאנו גם לסיבוב בחוץ. הרבה זמן היינו מתחת לעץ שלכת יפהפה השוכן בסמוך לבית של לארי ועשינו תמונות בוק משפחתית וסתיו מאד נהנתה לשחק עם העלים שנשרו ונותרו על הדשא. אח"כ גם שיחקנו בגן משחקים כשסתיו עלתה שוב ושוב בקיר טיפוס וגלשה שוב ושוב. אח"כ הייתה הרבה זמן על נדנדה ושרה "נד נד" ו- "אבא - אמא". כשאמא חזרה, יצאנו שוב לעיר עם לארי. הפעם ביקרנו באוניברסיטה. סתווי נרדמה, תודה לאל, לשנת הצהריים בדרך ואח"כ גם כשהעברנו אותה לעגלה עת שטיילנו באוניברסיטה.

אוניברסיטת וויסקונסין University of Wisconsin-Madison:
כשעוד היינו ברכב, עשינו סיבוב באוניברסיטה ולארי הראה לנו מה אנחנו רואים- בתי מעונות, קמפוסים שונים, מגרשי ספורט, וכד'. עלינו גם לגבעה משם תצפנו נוף יפהפה על אגם מנדוטה, כשסביבו עצי שלכת. לבסוף, החנינו ונכנסנו לקפטריה מול אותו האגם ואכלנו צהריים. לא היה הרבה מבחר בקפטריה. בעיקר מאכלים אסייתיים, פיצות ופסטות. ישבנו ודיברנו הרבה. ואז אמא שלי יצאה לחנות של אוניברסיטה עם כל מיני ציוד נדרשים לסטודנטים, שמאד רצתה לבקר בו ואנו ישבנו עם סתיו, שבדיוק התעוררה ואכלה פיצה. סתיו שמחה גם לחפש אחר סנאי שובב שהתרוצץ לו בין העצים. ואז הגענו אף אנחנו לחנות, שם קנינו לסתיו פונפון עידוד. היא מאד התלהבה ממנו.

בדרך הביתה, לארי הוריד אותי ואת מוטי בוואלמארט. סתיו ואמא המשיכו איתו לבית שלו. היינו בחנות כשעתיים ורכשנו הרבה דברים שהיינו צריכים. סתיו בינתיים בבית שיחקה הרבה עם מרשה ואז הספיקה גם לעשות אמבטיה. לארי אסף אותנו הביתה ואכלנו אוכל סיני שמרשה הכינה ולאחר מכן ירדנו לקומה תחתי ושיחקנו פינג פונג בזוגות. אני הייתי עם טים, נגד מוטי ומרשה. היה משחק מצוין, אך אני וטים ניצחנו. יותר מאוחר, שיחקנו מרשה, טים, מוטי ואני ב Rummikube. היה כייף!

יום שלישי 21.10.14:
היום, לאחר ארוחת הבוקר, יצאנו לקניות. מרשה, אמא, ואנחנו נסענו לקניון West Towns שבמערב העיר. לארי הוריד אותנו שם והמשיך לסידורים. בהתחלה מרשה, מוטי וסתיו היו בג'ימבורי הקטן והחמוד שם, ואמא ואני יצאנו לסיבוב קניות. אח"כ הסתובבתי קצת עם מוטי. בסה"כ קניון לא משהו, לעומת פעם, אך הצלחנו לעשות כמה קניות. ואז לארי אסף אותנו ויצאנו ל- Old Navy הנמצא בסמוך, שם קנינו מלא בגדים טובים וזולים למוטי וגם לי.

הגענו הביתה, סתיו הלכה לישון ולכל אחד מאיתנו היה זמן פנוי. מוטי צופה בסרט על המחשב, אני סידרתי את כל הדברים שלנו במזוודות ואז יצאתי לטייל ביער הסמוך. לעומת לפני מספר ימים שהייתי שם, אז השלכת הייתה בשיא, היום נשרו מלא עלים וחלק מהעצים נותרו עירומים- לצד עצים שעוד יש עליהם עלים- מחזה פשוט מרהיב. ארוחת הערב הייתה הפעם עליי ועל אמא. אני הכנתי דג סלמון ואמא הכינה פשטידה. ארוחת הערב הייתה פשוט טעימה. קייט הצטרפה אלינו גם וסתיו שמחה לבלות במחציתה ולא רצתה ללכת לישון עד מאוחר יחסית. מאוחר יותר, שיחקנו קלפים עד שהתעייפנו....

יום רביעי 22.10.14:

יום גדול חיכה לנו היום ומזג אויר נהדר ציפה לנו. לאחר ארוחת בוקר, יצאנו לרי, אמא ואנחנו למילווקי, שם יש לנו ראיון אזרחות לסתיו בצהריים במשרד הפנים (USCIS). הנסיעה לקחה שעה וחצי וליוותה בנופים חוואים מדהימים. הגענו ב- 11:30 למסעדת הלחמים Panera, שם פגשנו את דברה ודיוויד. דיוויד הוא ידיד של אמא, הם הכירו לראשונה באחד הפעמים שאמא הייתה בבית הכנסת במדיסן, ומאז הם היו בקשר. הם הגיעו לארץ מספר פעמים, באחד הפעמים אף נפגשנו. אשתו דברה היא מתורגמנית לשפת הסימנים וביקשנו שהיא תגיע כדי לתרגם בראיון. במסעדה המעולה (כל מיני מאכלים שונים, שמעורבים בלחם תוצרת מקומי) שוחחנו כשעה, ואז ניגשנו למשרד הפנים הנמצא בסמוך.

משרד הפנים USCIS:
הגענו למקום, עברנו בדיקה ביטחונית, שם חייבים להראות את ההזמנה ואז עלינו לדלת המצוינת בהזמנה ושמנו את ההזמנה בתיבה המובילה מעבר לדלת וחיכינו קצת. לאחר מספר דקות, קראו לנו להיכנס. הראיון עצמו לקח כ- 20 דקות ועבר חלק. בעיקרון, הם רצו לאמת את דבריי מול כל הניירות ששלחתי בבקשה לאזרח את סתיו (לפי חוק הסבא / סבתא). לאחר הראיון, עלינו היה לחכות שעה עד שהתעודת האזרחות תהיה מוכנה. אפשר לחכות במקום או לצאת החוצה. אנו בחרנו לצאת ולחזור, כך יצאנו לראות את האגם, כ- 10 דקות נסיעה מהמקום וחזרנו לאחר כשעה.

אגם מישיגן Michigan Lake:

הגענו לאגם והלכנו על הטיילת היפה לצד האגם הפתוח ובו ברווזים רבים שוחים להם בשורות; ברקע בנייני העיר; בצד דשא רחב ובו כמה עופות שונים; ומאחור נמל יפהפה עם מלא סירות עוגנות. סתווי הייתה מאד עייפה והיא נרדמה בעגלה. לאחר כחצי שעה במקום, חזרנו למשרד. אמא ואני עלינו לאסוף את המסמך, שם הייתי צריכה גם לחתום עליו לפני שיצאנו עמו, ואז כולנו חזרנו הביתה למונונה, כשסתיו ישנה כל הדרך והתעוררה בדיוק כשהגענו.

אחר הצהריים מוטי לקח את סתיו להתגלש בחוץ ואני ואמא עשינו את כל הכביסה שלנו וסידרנו את כל המזוודות. ואז אמא עשתה לסתיו אמבטיה ומוטי שיחק עם מרשה פינג פונג. כל אחד והזמן החופשי שלו... בערב ג'ו הגיע לבקר (היה במדינה אחרת לצורך עבודה, אך הצליח לחזור היום, לשמחתנו הרבה) וסתיו נורא התלהבה לראותו ולא רצתה לעזוב אותו. דיברנו כולנו עד לשעות הקטנות... עצובים להיפרד, מחר על הבוקר אנחנו עוזבים.